אם אדמו"ר הזקן יצא בי"ט כסלו, מדוע חוגגים גם בכ'?
מדוע חוגגים את 'חג הגאולה' גם למחרת י"ט כסלו - ביום כ'?
ימי 'חג הגאולה' הולכים והופכים לימי חג עבור עם ישראל כולו. חשיבותה של תורת החסידות, והקטרוג שהוסר על התפשטותה מביאים אלפי רבבות ישראל לציין את היום הקדוש בהתוועדות ובהנהגות מיוחדות.
למרות שסיפורו של י"ט כסלו מפורסם לכל, סיפורו של יום המחרת - כ' בכסלו - הנחשב ליומו השני של 'ראש השנה לחסידות', מפורסם פחות.
היום השני לגאולה
היה זה ביום שלישי, י"ט לחודש כסלו, בשעה שעמד אדמו"ר הזקן בתא כלאו וקרא מתוך ספר התהילים את הפסוק 'פדה בשלום נפשי', כאשר הגיעו לבשרו על שחרורו. הידיעה המשמחת הגיעה עד מהרה לחסידים ששהו בעיר, וכולם מיהרו לביתו של החסיד ר' מרדכי מליעפלי, לשם היה אמור להגיע אדמו"ר הזקן, לאחר שיחרורו בפועל.
אלא שהשעות נקפו, ואדמו"ר הזקן בושש מלהופיע בבית החסיד. השמש שקעה, והרבי עוד טרם נראה.
מה אירע?
אנשי השלטון, שליוו את הרבי לביתו של ר' מרדכי מליעפלי, הביאו את אדמו"ר הזקן עד לבניין שם התגורר החסיד, אך במקום להביאו לביתו של ר' מרדכי, טעו והביאוהו לביתו של יהודי אחר, שהתגורר בקומה תחתונה יותר. היהודי שהתגורר בדירה, לא היה אחר ממתנגד בשם ר' נוטע נוטקין. ר' נוטע נבהל למראהו של אדמו"ר הזקן הנכנס לדירתו, ובעצמו ניקה צלחת עבור הרבי. אלא שבהלתו זו לא נמשכה זמן רב, ועד מהרה החל הוא מחרף ומגדף את אדמו"ר הזקן ותורת החסידות. שלוש שעות עמד המתנגד ודיבר סרה ברבי. ר' נוטע נוטקין אף אמר לרבי בחוצפתו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם.
הרבי בבית המתנגד
בינתיים ירד הלילה, והחסידים שהמתינו בקומה העליונה, הבינו כי משהו השתבש בתוכנית. כמה מהם, בראשות ר' מרדכי מליעפלי ירדו אל הקומה התחתונה, וכאשר נעמדו מעבר לדלת ביתו של המתנגד הבינו את שאירע. מעבר לדלת שמעו הם את המתנגד שואל את אדמו"ר הזקן על אחד מחידושיה של תנועת החסידות בנוסח התפילה: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?"
למשמע הדברים, דפקו החסידים בחוזקה על הדלת עד שנפתחה, ולמראה עיניהם הנדהמות מצאו את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו הקדושות, והוא מאזין לגידופי המתנגד.
למראה בהלתו של המתנגד מקבוצת החסידים, שרבים מהם ביקשו להכותו על מעשיו, הורה אדמו"ר הזקן לחסידים שלא לעשות כך. בטרם צאתו, אמר הרבי כי יש לנהוג כבוד באכסניא, ובשל כך שתה כוס של חמין בטרם יצא לביתו של החסיד.
קשה יותר מכל ימי המאסר
על אותן שלוש שעות אמר הרבי לחסידו, ר' מרדכי מליעפלי, כי הן היו קשות יותר מאשר כל הימים ששהה במאסר בבית הכלא.
רק אז, בליל כ' בכסלו, פרצה השמחה וחגיגות החסידים על השחרור. מני אז, נקבע יום כ' גם הוא לחלק מן החג הגדול, ועד היום הוא מהווה יום של שמחה והתעוררות.
יש לציין גם, כי ביום זה - שנתיים קודם המאסר - הגיע ספר התניא המודפס בפעם הראשונה לידיו של אדמו"ר הזקן, עובדה שמוסיפה במידה רבה לשמחת השחרור מהמאסר שהתרחש בשל הקטרוג שנגרם מהפצת ספר התניא ותורת החסידות.
מאפשרים לכם לקבל
