ישראל גרובייס, 'משפחה'

"את השם "רבי שלום איידלמאן" שמעתי לפני כמה שנים בשיחת חג שערכתי על הראשל"צ רבי שלמה עמאר.

בתוך סיפורו על ילדותו במרוקו, הוא ציין את האיש הזה, חסיד חב"ד שחולל מהפיכה תורנית אדירה וקרב אלפי משפחות ליהדות. "תראה מה זה שליח", אמר הרב. "כולנו עזבנו את מרוקו, אבל הוא נשאר שם במצבים הכי קשים".

כמעט שכחתי מהסיפור, עד שלפני כשנה וחצי בחודש ניסן תש"פ, בשיא ימי הקורונה, הגיעה ידיעה שהרב שלום איידלמאן זצ"ל נפטר ממחלת קורונה.

היום הגיע החלק האחרון והמרטיט. מסתבר שבגלל בהלת הקורונה, נקבר הרב איידלמאן במרוקו בתנאי, שכאשר יוכלו, יעבירו את ארונו לקבורה בארץ הקודש.

אתמול, כשהגיעו אנשי החברה קדישא להוציאו מן הקבר, איש לא חלם שהם עומדים לפגוש את הגוף שלו שלם לגמרי. אחרי שנה וחצי(!) באקלים המדברי החם של מרוקו.

אתמול נפתח הארון, והתמונה המצולמת כאן – ראויה להיזכר לדורות.

מיטתו של שליח חב"ד במרוקו הרב שלום איידלמאן ע"ה בבית ההלוויות בשמגר, אתמול, לאחר שארונו הוטס ממרוקו לקבורה בהר הזיתים (באדיבות המצלם)

בפירושו למשנה באבות (ג,א) כותב רבנו ה'שפת אמת': "הגם כי יש כמה צדיקים שלא נעשים רימה... אבל בני עלייה הללו מועטים המה וצריך להיות צדיק גדול... גם בימינו נשמע כזה שבעיר בריסק חפרו במקום קברים ומצאו ב' אנשים שלמים, אך מועטים הם אנשים אלו".

ובכן, זכרו זאת יהודים יקרים. גם בזמננו היו וישנם בני עלייה מועטים.

זכותם תגן עלינו.