כשעיתון "חירות" בחר לתת את הכותרת בעמודו הראשון לפני 60 שנה בדיוק "הרבי מליובאוויטש: אפשר להגיע אל הירח", זה היה נשמע תלוש מהמציאות. שבע שנים לאחר מכן זה התממש והאדם הראשון עלה אל הירח בשנת תשכ"ט. לקראת צאתו של הספר החדש אקטואליה בזווית חב"דית אנו מפרסמים בפרסום ראשון קטעים מתוך הפרק "האדם על הירח וחקר בחלל בראי היהדות".

"יכולים להגיע אל הירח"

בערב שבת פרשת ויגש תשכ"ט ב-20 ביולי, 1969, למניינם, בשעה 22:56 צעד לראשונה אי פעם אדם על הירח. המילים הראשונות שנאמרו שם על ידי ניל ארמסטרונג האמריקאי, נחקקו בדפי ההיסטוריה: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".

שבע שנים קודם הנחיתה בפועל על הירח היה העיתונאי הנודע שלמה נקדימון ששמע התייחסות נדירה של הרבי בנושא האפשרות להגיע אל הירח.  היה זה בשנת תשכ"ב כאשר שלמה נקדימון ביקר אצל הרבי ביחידות. לאחר היחידות פרסם ראיון ארוך ומרתק עם הרבי  בעיתון "חרות" היה זה בחודש אדר תשכ"ב. הכותרת הראשית של העיתון היתה:  "הרבי מליובאוויטש: אפשר להגיע אל הירח".

הרבה לפני הטיסה לירח: הכתבה בעיתון 'חירות'

להלן הקטע המתייחס לנושא הטיסה לחלל:

שאלתי: ואל הירח, הוא המאור הקטן יוכלו להגיע?

הרבי: יכולים להגיע אל הירח.

שאלתי: ומה ימצאו בירח כאשר יגיעו אליו?

הרבי: את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו

להגיע אל הירח...

שאלתי: וכיצד התורה מסתכלת על ניסיונות בני אנוש אלו?

הרבי (בהנחה מקצועית): הגילויים המדעיים בשטח האטום וחלקיקי האטום והחוקים השוררים בהם, נוגעים יותר להשקפת עולם יהודית מאשר כיבוש החלל. כיבוש החלל הוא צעד נוסף להתקדמות המדע והטכניקה.

אולם הגילויים בחוקי האטום מערערים את יסודות המדע לפיהם פעלו עד כה. עד כה אמרו: המדע - יציב הוא; התורה - אינה אלא אמונה. אולם עתה רואים, כי כל יסודות המדע עד כה, כל הנחות המדע בפיזיקה ובטכניקה, אין אמיתותן קיימת. קרה והדברים נתגלו דווקא בתורת האטום. נופלות אפוא כל הקושיות של המדע על הדת, מכיוון שכל המדע צריך בחינה מחודשת מהתחלה.

נראה שכל הישג נוסף בנעשה בין חלקי האטום יוסיף ערעור ודרישת בחינה מחדש בהישגי המדע הקיימים (תחזיתו של הרבי ש.נ.(.

שאלתי: ואין התורה מונעת או אוסרת חקר החלל?

הרבי: לתורה אין התנגדות להמשיך לחקור."

•

למצוא בנושא החלל היבטים של שייכות לתורה ומצוות

באיגרת אישית מראש-חודש אלול תשל"ו ששיגר הרבי לפרופסור זאב (ועלוול) גרין כותב הרבי:  טכנולוגיית החלל וטיסות החלל, לרבות לווייני "ויקינג" האחרונים שהגיעו למאדים, עשו רושם עצום על חוגים נרחבים של יהודים, שגם הם 'מופצצים' תדיר בידי אמצעי התקשורת עם האפקט החזותי של הצילום וכו'. כתוצאה מזה, אם אפשר יהיה להשתמש בכל זה בכיוון הנכון, על-ידי מציאת ההיבטים שיש להם שייכות לתורה ולמצוות והצבעה עליהם, הרי ההשפעה הפסיכולוגית על שמירת המצוות בחיי היומיום עשויה להיות עצומה. דבר זה עולה בקנה אחד עם הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". (תורגמה מאנגלית ופורסמה ב'היכל מנחם' כרך ג' עמ' קד)  

ב'יחידות' של הפרופסור גרין אצל הרבי הייתה התייחסות  בנושא המשך חקר החלל. וכך אמר לו הרבי: "חפש עוד, ואם לא תמצא - המשך בחיפושים. מחובתו של האדם לגלות עד כמה שאפשר את גודל מעשי הבורא".

האם לקדש את הלבנה כשנמצאים על הירח?

הגילויים החדשים במדע לא זו בלבד שאינם סותרים לתורה חלילה אלא מהווים אתגר למצוא בהם הלכות חדשות שהתחדשו בעקבות גילויים אלו. 

התייחסות מעניינת במיוחד הייתה בשיחת ליל ו' של חג הסוכות בשנת תשנ"ב בנושאי מדע והלכה. "רואים במוחש שכתוצאה מהחידושים שנתחדשו בענייני העולם בדורות האחרונים ניתוספו עניינים חדשים הלכות חדשות בתורה על-ידי 'תלמיד ותיק' שבדורות אלו, שלא היתה שקלא-וטריא אודותם בדורות שלפני זה כל זמן שלא נתחדשה מציאות זו בעולם. ואף שכלפי שמיא גליא, הרי התורה לא בשמים היא, ולכן, לא נתגלו עניינים אלו בתורה אלא לאחרי שנתחדשה המציאות בארץ.

ולדוגמה: בנוגע להחידוש בדורנו זה, שאדם יכול לטוס בחללית ולנחות על הירח, שאז מתעוררות שאלות חדשות בהלכה, ולדוגמה, איך ינהג אדם שנמצא על הירח בנוגע ל'קידוש לבנה'?!... מה עליו לעשות ברגע שמגיע הזמן דקידוש לבנה במקום שממנו הגיע, בכדור הארץ, האם עליו לקדש אז את הלבנה כמו שמקדשים בכדור הארץ? ולאידך - לכאורה פשוט שאין מקום לקדש את הלבנה  שנמצאים על גבי הלבנה!! (שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשנ"ב, תורת מנחם תשנ"ב כרך א עמ' 101-2, שיחות-קודש תשנ"ב כרך א, עמ' 158)

ההגעה לירח מחזקת את האמונה מה רבו מעשיך ה'

ההגעה לירח יצרה תדהמה בעולם התורני ורבים לא ידעו איך "לעכל" את הנושא מבחינה תורנית. יממה לאחר הנחיתה על הירח הרבי כבר דיבר בארוכות על הנושא והמשיך בכך במהלך כל השנה במספר הזדמנויות להאריך ולבאר את הדברים מכל ההיבטים של האמונה.

"גורם נוסף להתוועדות של היום הוא האירוע של השבוע הזה, דבר בלתי צפוי, ההגעה לירח, הן לצידו המואר והן לצידו האפל, ואף צילומו ושידור התמונות לכדור הארץ. לאחר מכן ירדו האסטרונאוטים, ברגע ובנקודה שתוכננו מראש.

מבואר, לפי תורת הבעש"ט, שכל מה שאדם רואה או שומע, יש ללמוד מזה בנוגע לעבודת ה', ועיקרון זה שייך אפילו  בנוגע לאירוע המפתיע הבלתי רגיל כלל כמו מסעם של האסטרונאוטים.

ובהקדמה שמובן ופשוט, שאין זו בשום אופן קריאת תיגר כלשהי על האמונה, הגם שיש הרואים בכך דוגמה דרמטית ליכולתו של האדם, דבר העשוי לחזק את הגישה היהירה של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. למעשה, אין הדבר צריך לערער את האמונה, או לטשטש את ההכרה של 'לפני מי אתה עומד'. גדולת האדם אינה עומדת בסתירה לאמונה.

ואולם האירוע הוא יותר מאשר עניין תמים בכל הנוגע להטלת ספק באמונה. ואדרבה, עליו להתחזק ולהפיק מכך באשר לתרומתו לעבודת ה'. עליו לחזק את אמונתו בכוחו ובחכמתו האינסופיים של הקב"ה, ב'מה גדלו מעשיך' ו'מה רבו מעשיך'.

את האמונה יש לטפח ולחזק. לפעמים האמונה עשויה להיות חיצונית, שטחית. אמונה אמיתית צריכה לחדור בתוך האדם, להשפיע בצורה יסודית על כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. כאשר אדם מתפעם מגדולת מעשי ה' ומבין שהאדם הוא 'נזר' הבריאה, אזי אמונתו מקבלת עוצמה פנימית יותר. יש לנו עכשיו הכרה רעננה בגדולת ה', בורא האדם. בהתבוננות בעבודת ה', 'מה רבו מעשיך ה'' ו'מה גדלו', על-ידי 'שאו מרום עיניכם' )ישעיה( במידה יתירה, ואז מגיעים להמשך הפסוק: 'וראו מי ברא אלה'. האדם ניחן ביכולת להתבונן באלוקות; וככל שהיציר האדם גדול יותר, כן גדולה יותר יכולת ההתבוננות שלו.

הכרה בעובדת ההגעה לירח מעמיקה את הכרתנו בקב"ה ובגדולתו. המעשה הרב הזה נחשב בלתי-אפשרי מסיבות רבות: אי-היכולת להגיע למהירות הנדרשת, אי-היכולת לפתח את החומרים שיוכלו לעמוד בלחצים, בטמפרטורות ובתנאים נוספים הנוצרים במהירויות כה גבוהות, וכו'. אבל אנו רואים שאין זה בלתי-אפשרי.

אי אפשר לסמוך על השכל האנושי

מכאן נוכל ללמוד שני דברים: האחד, שאי-אפשר לסמוך לחלוטין על השכל האנושי; שכן מה שנחשב בלתי-אפשרי היום יכול בהחלט להיות אפשרי מחר. והשני, שהאדם חייב להתקדם כל הזמן. עם זאת, ככל שההישגים השכליים מרהיבים, אנו חייבים לזכור שהוא ית' גדול מהאדם. מכאן, שאין בכל ההתרחשויות הללו משום ערעור על אמונתנו. אין בתורתנו שום דבר המנוגד לאפשרות להגיע לירח, ואפילו לכוכבים. לפיכך, במקום לערער את האמונה צריך הדבר להכניס מימד חדש בעבודת ה'. תרומה זו איננה רק במונחים כלליים אלא גם בפרטים, כפי שנראה מיד. (משיחת ש"פ ויגש תשכ"ט מתוך תרגום לאנגלית שהוגהה על ידי הרבי)

הפירוש ב"איני יכול לנגוע בך"

כפי שאחד כתב לי ושאל – שזה הרי סתירה למה שאומרים בקידוש לבנה "ואיני יכול לנגוע בך", מאחר ועכשיו רואים שאין הכי נמי, אע"פ שלא נגעו בלבנה אלא היו בקירוב מקום, אבל במשך הזמן יגיעו גם לזה, ובמילא צריך לשנות את הנוסח, ואם זהו נוסח שצריכים לשנות אותו, הרי יש "שאלה" על כל הענין...

הנה במחילת כבוד תורתו, הוא אינו יודע כלל את הפירוש כאן, היות שכאן אין אומרים סתם "איני יכול לנגוע בך", אלא זה מגיע בהמשך למה שאומרים "כשם שאני רוקד כנגדך", ועל זה אומרים "ואיני יכול לנגוע בך", שעל ידי רקידה זו אי אפשר לגעת בלבנה. ולא רק ששאלה זו מורה על "עם-הארצות", אלא זהו היפך השכל לגמרי, וכנ"ל, שאין כתוב בשום מקום שלא יוכלו להגיע לשם. (ש"פ ויגש תשכ"ט)

(מתוך הפרק 'האדם על הירח וחקר החלל בראי היהדות')

"אקטואליה בזוית חב"דית" מאת הסופר והחוקר החב"די ר' שבתי וינטראוב הוא ספר חדש ומרתק בו תוכלו  למצוא אלפי התייחסויות מרתקות על המשמעות האקטואלית בזוית חב"דית ונושאים על סדר היום במשנתו של הרבי מליובאוויטש ביניהם: שמחה, אהבת ישראל, יחס לאסירים, לימוד תורה, בית המקדש, גאולה,   השואה,  החלל והירח, דת ומדינה, בחירות, גיור כהלכה, שלמות הארץ, יחסי ישראל ארה"ב, חוק הדיחוי לתלמידי ישיבות, צה"ל, בחירות, עדות המזרח, חטיפת ילדי תימן, חזית דתית ועוד.

בנוסף לכך ישנן התייחסויות  לסוגיות מעשיות בחיי היום יום כמו: חופשות בבתי הספר בקיץ, הנהגת הבית, חירות, נישואין, ריבוי ילודה,  משפיעים, הכנסת אורחים, שליחות,   חלומות, חיסונים ועוד.

'אקטואליה בזוית חב"דית'  מנגיש לראשונה  לציבור הרחב  את משנתו של  הרבי מליובאוויטש בנושאים שונים ומגוונים על החיים ומשמעותם בהתייחס לסוגיות בוערות ומגוונות.