הרב דרוקמן טוען עוד כי העובדה שהליכים משמעתיים ננקטים רק נגדו ולא נגד רבנים נוספים, וגם הדחיפות שבה פועלים להעמידו לדין עוד לפני ההתנתקות מעידה על כך שהוא "מסומן".

"אי לכך, ובמיוחד שאני עסוק בימים אלה כמתחייב מההלכה בשולחן ערוך,ביחד עם כל בית ישראל הנאמנים לתורתם, לעם ולארצם, בפעילות מחאה נגד האסון שהממשלה מתכוננת לבצע כאן, אני דוחה בשאט נפש את מה שאמור להיות כביכול "שימוע".

קודם לכן שיגר בא כוחו של הרב דרוקמן עו"ד צוריאל בובליל תשובה על הקובלנה ובה פרש את עמדתו של הרב דרוקמן ביחס לסוגית העמדת רב עיר לדין משמעתי בגין התבטאויותיו. הרב מצטט את החלטת בג"ץ בסוגיית תחומי עיסוקם של הרבנים כי "הדת והדין הדתי אינם יצורים של המחוקק החילוני לכן אין לצפות מהמחוקק החילוני שיתערב בשאלה מה יהיו תפקידיהם של מנהיגי הדת בשטח הדתי. למעשה שטחי הפעולה של רבנים ידועים לכל. הם מורי הוראה לעדה, דורשים דרשות עונים לשאלות המופנות אליהם ויש ובעצמם פונים לבני עדתם ומעירים להם".

יתירה מכך כותב עו"ד בובליל, מועצת הרבנות הראשית החליטה חד משמעית כי אסור למסור חלקים מא"י לידי נוכרים "והואיל ואין כל ספק בהלכה כי גוש קטיף וצפון השומרון הינם חלקים מארץ ישראל, הרי שאם רב עיר נותן חוות דעת או משיב או נואם על החומרה שבפעולה המנוגדת לעמדת הרבנות הראשית לישראל הוא פועל בהתאם לתפקידו. ..כל ההתבטאויות המיוחסות לרב דרוקמן מיועדות לחזק ולחדד את הסכנה החמורה שבפעולה של אנשי ציבור המנוגדת להחלטת המועצה".

"רב עיר במדינת ישראל אינו 'רב מטעם', אשר אינו רשאי להתבטא כנגד החלטות פוליטיות המנוגדות להלכה. רב עיר רשאי ואף חייב לדבר בעד שמירת ההלכה", נכתב בתשובה.

הרב דרוקמן מוסיף כי היה מוכן להכנס בראש זקוף למאסר בגין "עוון" השמעת דבר ה', זו הלכה בגאון, ובכך "אתחבר בחסדי ה' לגלריה מפוארת של רבני ישראל שמסרו נפשם על קדשי היהדות ברוסיה הסובייטית. ידעו הכל, ידע העולם לאיזה דיוטא תחתונה הדרדרו הממונים על המשפט וצדק בישראל".