מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת ויצא
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא
"וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן". (בראשית לא,ו)
פּוֹעֵל מָסוּר הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵצֶל לָבָן. אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת וּמְתוּקוֹת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּבֵית אָבִיו יִצְחָק וּבִישִׁיבַת שֵׁם וָעֵבֶר, כַּאֲשֶׁר יָצָא יַעֲקֹב אָבִינוּ לָעֲבוֹדָה, הוּא עָשָׂה זֹאת בְּכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וּבְכָל מִרְצוֹ.
עֲבוֹדָה לֹא פְּשׁוּטָה, הָיְתָה לוֹ לְיַעֲקֹב. אָמְנָם לִכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁהוּא הָיָה רַק רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן, אַךְ לְמַעֲשֶׂה, תַּפְקִידוֹ הָיָה לְהָאִיר בָּאוֹר הָאֱלֹקִי אֶת הַמָּקוֹם הַנָּחוּת בְּיוֹתֵר – 'חָרָן': חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם (ה'). לְזַכֵּךְ וּלְעַדֵּן אֶת הַסְּבִיבָה הַהִיא, עַד שֶׁתִּכָּנֵס שָׁם הַהַכָּרָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם.
יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעִיד עַל עַצְמוֹ בַּפָּרָשָׁה: "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן".
הָרַמְבַּ"ם, לוֹמֵד לַהֲלָכָה מִן הַפָּסוּק הַזֶּה, מַהוּ הָאֹפֶן הַנָּכוֹן שֶׁבּוֹ צָרִיךְ כָּל שָׂכִיר, לְהִתְיַחֵס לַ'עֲבוֹדַת בַּעַל-הַבַּיִת'. שָׂכִיר הָגוּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אַף רֶגַע מִזְּמַן הָעֲבוֹדָה. אַךְ בְּנוֹסָף לְכָךְ, עָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ "בְּכָל כּוֹחוֹ" לְמַעַן הָעֲבוֹדָה, כְּלוֹמַר בְּכָל יְכוֹלוֹתָיו – בַּשֵּׂכֶל, בַּכִּשְׁרוֹנוֹת, בָּרְגָשׁוֹת...
הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, הִיא גַּם הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ. גַּם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְמוֹדֵד עִם הָעוֹלָם וּלְהָאִיר אוֹתוֹ. לִפְגֹּשׁ שׁוּב וְשׁוּב בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים כָּל-כָּךְ רְחוֹקִים מִקְּדֻשָּׁה, מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה וִיסוֹדִית לַחְשֹׂף אֶת הַצַּד הַטּוֹב, הַטָּהוֹר וְהָאֱלֹקִי שֶׁבָּהֶם.
אֵיךְ עָלֵינוּ לְהִתְנַהֵג בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת? כְּמוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ! "בְּכָל כּוֹחֵנוּ" – בַּשֵּׂכֶל, בָּרְגָשׁוֹת... לִרְתֹּם אֶת כָּל הַיְּכוֹלוֹת, לְמַעַן הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה. אוֹ-אָז נִזְכֶּה לְמָה שֶׁזָּכָה גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד".
('לקוטי שיחות' חלק כה, ויצא, א)
•
הַמּוֹרֶה הִטִּיל עַל חֶזְקִי תַּפְקִיד חָשׁוּב וְאַחֲרָאִי. עַל חֶזְקִי לִלְמֹד בְּכָל יוֹם חֲצִי שָׁעָה 'חַבְרוּתָא' עִם יוֹסֵף.
יוֹסֵף הוּא עוֹלֶה חָדָשׁ, שֶׁקְּשָׁיֵי הַשָּׂפָה הָרִאשׁוֹנִיִּים, גָּרְמוּ לוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ לְהָבִין אֶת הַנִּלְמָד בַּכִּתָּה. כָּךְ זֶה הָיָה כְּשֶׁהוּא רַק הִגִּיעַ לָאָרֶץ, וְכָךְ זֶה נִמְשַׁךְ גַּם כְּשֶׁהוּא כְּבָר יָדַע לְדַבֵּר עִבְרִית הֵיטֵב.
הַמּוֹרֶה בָּחַר בְּחֶזְקִי, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקִי הוּא יֶלֶד רְצִינִי וּמֻכְשָׁר. הוּא בְּקַלּוּת יוּכַל לְקַדֵּם קְצָת אֶת יוֹסֵף, גַּם בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ יוֹתֵר מִדַּי.
חֶזְקִי קִבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד בִּשְׁתִיקָה וְהַמּוֹרֶה לֹא יָדַע מָה הוּא חוֹשֵׁב וּמְתַכְנֵן לַעֲשׂוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁהַחֲבֵרִים שָׁמְעוּ עַל הָעִנְיָן, הֵם נִדְּבוּ מִיָּד שֶׁפַע הַצָּעוֹת:
"אַתָּה יָכוֹל בְּקַלּוּת לְקַצֵּץ אֶת זְמַן הַלִּמּוּד לְרֶבַע שָׁעָה... יוֹסֵף רַק יוֹדֶה לְךָ עַל זֶה"; "אַתָּה יָכוֹל חֵצִי מֵהַזְּמַן לְפַטְפֵּט אִתּוֹ. יוֹסֵף יַרְאֶה לְךָ אֶת אֹסֶף הָעֵטִים שֶׁלּוֹ... יִהְיֶה לְךָ כֵּיף"; "תִּלְמַד לְעַצְמְךָ, תַּעֲשֶׂה 'חֲזָרָה' בְּקוֹל רָם. אִם הוּא יִרְצֶה, הוּא יַקְשִׁיב".
חֶזְקִי שָׁמַע אֶת חֲבֵרָיו וְשׁוּב שָׁתַק. כַּעֲבֹר דַּקָּה, הִצְלִיחַ לְהָסִיט אֶת נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה לְעִנְיָן אַחֵר.
וְהִנֵּה, עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהַמּוֹרֶה הוֹדִיעַ עַל מִבְחָן קָטָן. "הַאִם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיּוֹסֵף הַפַּעַם יֵדַע מַשֶּׁהוּ?" – שָׁאַל הַמּוֹרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּסַקְרָנוּת. "הַאִם חֶזְקִי אָכֵן עוֹמֵד בַּמְּשִׂימָה שֶׁהֵטַלְתִּי עָלָיו?".
וְהִנֵּה, הִגִּיעַ הַמִּבְחָן וְהַמּוֹרֶה עָמַד נִדְהָם. מָה זֶה? הַאִם יִתָּכֵן שֶׁזֶּהוּ מִבְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
הַמּוֹרֶה קָרָא לְיוֹסֵף, שׂוֹחֵחַ אִתּוֹ עַל הַחֹמֶר הַנִּלְמָד וְרָאָה שֶׁאָכֵן, יוֹסֵף מֵבִין וְיוֹדֵעַ יָפֶה.
לְלֹא שֶׁהַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, רָץ יוֹסֵף וְהֵבִיא לַמּוֹרֶה אֶת מַחְבַּרְתּוֹ. הַמּוֹרֶה דִּפְדֵּף, הִסְתַּכֵּל, וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. טַבְלָאוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת הָיוּ שָׁם, קִטְעֵי סִכּוּם, שְׁאֵלוֹת חֲזָרָה, חִידוֹת וְשַׁעֲשׁוּעוֹנִים, וְהַכֹּל – בַּנּוֹשֵׂא הַנִּלְמָד.
בַּהַפְסָקָה קָרָא הַמּוֹרֶה לְחֶזְקִי לְשִׂיחָה שְׁקֵטָה: "יִישַׁר-כּוֹחַ, חֶזְקִי. עָשִׂיתָ עֲבוֹדָה מַפְלִיאָה... הָאֱמֶת הִיא, שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי שֶׁתַּשְׁקִיעַ עַד-כְּדֵי-כָּךְ".
חֶזְקִי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "הֶחְלַטְתִּי שֶׁאִם זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי עַכְשָׁו, וְזֶה מָה שֶׁבְּ'הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית' הֵטִילוּ עָלַי, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת זֹאת רַק לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה... אֲנִי רוֹצֶה 'לְהִכָּנֵס' לָזֶה לְגַמְרֵי".
מתוך "תורתך שעשועי"