תחנת הרכבת

"כפר חב"ד-חזון איש"?

סכסוך כואב ארוך-שנים התנהל בין תושבי כפר חב"ד לתושבי הכפר הסמוך "תוחלת". שורשיו של הסכסוך נעוצים אי-שם בין חודש ניסן לחודש אייר של שנת תש"ט, ואחריתו בראשית שנות הלמ"ד.

כדי להבין מי היו תושבי "תוחלת", עלינו לשוב מעט, לימי הבראשית של הכפר החב"די.

בין שני ישובים

כפי שהוזכר בכתבה הקודמת, הוצעו אדמות הכפר הערבי הנטוש "ספריא", לחסידי חב"ד על מנת שיקימו בו את ביתם. התנאי לכך היה שהחסידים יתפקדו למפלגת הפועל המזרחי, רעיון שלא היה מקובל על החסידים כלל, ובשל כך סירבו אנשי "המזרחי" להעניק להם את השטח.

בשלהי חודש ניסן תש"ט, עלו קבוצת עולים מאנשי "המזרחי" לשטח הכפר הערבי הנטוש שיועד בתחילה עבור החסידים. מששמעו על כך אני ה'ועד' להקמת הכפר, ומשנוכחו כי לפי מהלך העניינים לא יקבלו שטח אחר בקרוב, החליטו פה אחד לעלות גם הם לכיוון הכפר הנטוש ולהתיישב בבתיו. באישון לילה, בתחילת חודש אייר, פרקו עשרות משפחות את מטלטליהם על אדמות הכפר הערבי. כך הוקם "כפר חב"ד".

זה לצד זה חיו אנשי "המזרחי" וחסידי חב"ד. כל קבוצה התרכזה בשטח אחר, ולמשך תקופה נקשרו בין התושבים קשרים שונים. כך למשל, עד שהוקם עבורם בית ספר משלהם, למדו חלק מילדי "המזרחי" בבית הספר החב"די.

יישוב שלישי וניצנים של מחלוקת

זמן קצר לאחר מכן, הוקם הישוב "צפריה" העומד עד היום בסמוך לכפר, ומרבית אנשי "המזרחי" עברו להתגורר בו. בספריא, נותרו כעת  חסידי חב"ד לצד מספר משפחות שהחליטו שלא לעזוב את המקום. נעשתה חלוקה ברורה בין חסידי חב"ד ואנשי המזרחי – כביש חצץ בין שני אזורי היישוב, כשמצידו האחד (ספריא א') מתגוררים אנשי "המזרחי", ומצידו השני (ספריא ב' – כפר חב"ד) מתגוררים חסידי חב"ד.

לאחר מספר שנים, הגיעו להתגורר ביישוב ספריא א' קבוצה גדולה של משפחות מעולי תימן. היה זה באמצע שנות היו"ד.

לעומת כפר חב"ד שהלך והתפתח, וכחלוף זמן לא-רב בנה בתי קבע והרחיב את גבולו הרבה אל מעבר לשטח הכפר הערבי – הרי שצידו השני של ספריא, מקום מושבם של שארית אנשי "המזרחי" ועולי תימן, נשאר יחסית ישן ולא ניכרה בו התחדשות. מלחמות פנימיות בין אנשי 'ספריא א'' כילו כל חלקה טובה, ואיימו מבפנים על עתיד היישוב.

עיניהם של אישים שונים מבין תושבי ספריא א', צרות היו בהתפתחותו והתרחבותו של כפר חב"ד. שנאתם התפרצה באותם השנים, והובילה לחיכוכים שונים ולעוגמת נפש מרובה.

מה ל"מזרחי" ול"חזון איש"?

בשנת תשט"ז, לאחר שהתברר במשרדי הממשלה כי על אדמת הכפר הערבי ספריא קמו שני ישובים שונים, ישוב חב"די וישוב לאנשי המזרחי, הם ביקשו להסדיר את מעמדם של היישובים השונים ולהעניק להם שמות.

תושבי כפר חב"ד, שכבר הוכר במידת מה בשם זה (לצד כינויים אחרים, כמו 'שפריר' וכדומה), קיבלו סוף-סוף את מבוקשם וזכו לשם 'כפר חב"ד' כבקשתם. זאת על אף שבמשרדי הממשלה התעקשו בתחילה כי שם זה מוענק רק לחלקו המתפתח של הכפר -בו נבנו בתים חדשים, ואילו חלקו הישן, הגובל ב'ספריא א', ימשיך להיקרא 'שפריר' – כפי שסופר בכתבה הקודמת.

לעומתם, להפתעת כולם, ביקשו אנשי 'ספריא א'' עבור יישובם, שם יוצא-דופן: "חזון-איש".

לא היה זה אופייני לתושבי ספריא, שהיו אנשי "המזרחי", שתהום הייתה פעורה בין שיטתם ושיטת ה"חזון איש". אנשי חוג "המזרחי", רחוקים היו בהשקפותיהם מן החזון איש מרחק רב. מה הניא אם-כן את התושבים לבקש שם זה עבור יישובם?

תושבי ספריא, ביקשו לקנטר את שכניהם, תושבי "כפר חב"ד", בכך שיתנו ליישובם הסמוך כל-כך לבתי הכפר, את השם ה'מתנגדי', "חזון-איש".

הרבה יותר מכך; תקופה ארוכה קודם לכן, התעקשו אנשי ספריא א', כי שמה של תחנת הרכבת הסמוכה לכפר, תיקרא גם בשם יישובם, ולא תתהדר רק בשם היישוב החב"די. אנשי ספריא דרשו כי על התחנה יתנוסס השלט – "כפר חב"ד – ספריא א'". או לאחר שישנו את שם יישובם – "כפר חב"ד – חזון איש".

ההצעה נופלת

גם בין אנשי "ועדת השמות הממשלתית", ניכרה התנגדות לנתינת השם "חזון-איש". בפרוטוקולים מישיבות הועדה מובא אחד החברים הטוען כי גם בני משפחתו ותלמידיו הקרובים של ה"חזון איש", מתנגדים כי ישוב אנשי "המזרחי" ייקרא על שמו. לימים יספר בנו של העסקן החב"די ר' פיניע אלטהויז ע"ה, כי היה זה אביו ששיתף את תלמידיו של "החזון איש" בכוונתם של אנשי ספריא א' לקרוא את יישובם על־שמו של רבם, ולמשמע הדברים הביעו את מחאתם על הרעיון.

טענות נוספות הביעו אנשי "ועדת השמות הממשלתית" נגד נתינת שם זה ליישוב ספריא. השם הראוי הוא – "שפירים", טענו בועדה, וקבעו כי אין לערער אחר החלטתם. למרות ההחלטה, התעקשו אנשי ספריא כי הם אינם מוכנים לקבל אף שם אחר. התכתבות ארוכה ניהלו תושבי 'ספריא א' עם אנשי הועדה, עד שהאחרונים נכנעו וכמעט וקיבלו את בקשתם הקנטרנית.

קטע מדיווח נציג משרד הפנים, שהגיע לבקר בכפר חב"ד וב''תוחלת''

ברגע האחרון, לאחר השתדלות נמרצת של עסקנים חב"דיים ואישי ציבור, נמנעה ההכרה בשם "חזון איש" בתור שמו של המושב הסמוך, ובמקומו הוסכם כי המושב יקרא בשם "תוחלת".

עוד מספר שנים תמשך המתיחות בין היישובים, ובסופה, יתפזרו תושבי תוחלת בין מושבים וערים באזור, ושטחה יסופח לשטח כפר חב"ד.