המערכה על השם

"כפר חב"ד"

אין זה סוד, כי שמות רבים נקראו לו לכפר חב"ד בשנים הראשונות להקמתו. תחילה היה מוכר בשם 'ספריא', לאחר מכן שפריר, לתקופה מסוימת אף הוכר רשמית כ'לוד ה'', ורק לאחר מכן זכה סוף­־סוף באופן רשמי להיקרא בשם אותו ייעדו לו רבותינו נשיאנו מייסדיו – כפר חב"ד.

זה לא היה כל־כך פשוט. ועדת השמות הממשלתית לא מיהרה להעניק למתיישבים החב"דיים את השם שביקשו. במשך שנים רבות הופעלו לחצים מצד אישים שונים, על מנת להשיג את אישור הועדה.

הרבי מודה לשז"ר

מי שפעל מאחורי הקלעים כדי להעניק לישוב את השם כפר חב"ד, היה זלמן שז"ר, שהשתדל לסייע למאמצי התושבים באמצעות קשריו. זלמן שזר חש קשר מיוחד לכפר בשל היותו אחד מהאישים המרכזיים שפעלו למען הקמתו.

ביום ה' תמוז תשי"ז, לאחר שתמה בכללותה מסכת המאמצים לשינוי שמו של הכפר, כותב לו הרבי:

נודעתי ע"ד השתדלותו בענין השמות לכפר חב"ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוה"פ מה ששמעתי מכ"ק מו"ח כמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבינו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשריותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בנ"י בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר באה"ק ת"ו ביחוד.

הרבי ושז"ר במהלך אחד מביקוריו

כדי להבין מדוע החליף הכפר שמות כה רבים, עלינו בטרם-כל להכיר את סיפור הקמת הכפר.

בשנת תש"ט, לאחר שחסידי חב"ד רבים – בעיקר עולי רוסיה – הגיעו להתיישב בארץ הקודש, אישר אדמו"ר הריי"צ לחפש שטח על מנת להקים בו כפר חקלאי עבור החסידים.

הוועד שהוקם כדי לחפש שטח להקמת הכפר, ראה לנכון לקבוע את מקומו המיועד באזור מרכז הארץ, ועל כן מיקד את חיפושיו שם. לאחר תקופה ממושכת, קיבלו החסידים מאנשי מפלגת 'הפועל המזרחי' הצעה להתיישב על אדמת הכפר הערבי הנטוש 'ספריא'. ההצעה הייתה קוסמת, אך נלווה לה תנאי שצינן את ההתלהבות; אנשי 'המזרחי' התנו את נתינת השטח בכך שאנשי הכפר יתפקדו גם הם למפלגתם. ההצעה נענתה בשלילה, ולמרות הלחצים המשיכו אנשי המזרחי להתנות את העליה לשטח בהצטרפות למפלגה.

עולים על השטח

זמן עבר, וקבוצה של עולים - חברי מפלגת הפועל המזרחי - התיישבו במספר בתים בכפר הנטוש. משנכחו בכך החסידים, החליטו לעשות מעשה, ובמהלך לילה אחד עברו כולם להתגורר בחלקו האחר של הכפר. כך הוקם הכפר. לאחר חודשים ספורים נערכה חגיגת ההקמה, בהשתתפות שרים ואישים בכירים שכיבדו בנוכחותם את המעמד.

בינתיים, נקרא היישוב החדש על שמו של הכפר הערבי שנחרב מספר שנים קודם לכן, ושבבתיו התיישבו החסידים. כך קיבל הכפר את השם "ספריא".

לא כולם אהבו את הרעיון, ובמסמכים רשמיים אחדים זכה היישוב הצעיר לכינוי "לוד ה'", כביכול הוא אחד מפרברי העיר לוד הסמוכה.

עבודה בשדות הכפר בשנותיו בראשונות

ועדת השמות הממשלתית התכנסה, ובתום דיון החליטה כי לכפר החדש יינתן השם – שפריר. בסמוך לכפר קם יישוב נוסף, שקיבל את השם 'צפריה', אליו עברו רבים מאנשי המזרחי שהתגוררו עד אז בבתי הכפר הערבי הנטוש ספריא, לצד חסידי חב"ד.

[אנשי הפועל המזרחי שנותרו בכפר הישן התגוררו בשטח שכונה "ספריא". לימים, תהפוך ספריא ל"תוחלת", ששטחיה יסופחו לכפר חב"ד בתום סאגה ארוכת שנים, שדרושה לה יריעה משלה.]

"לא מעטים הנוהים אחרי השם הערבי.."

אנשי ועדת השמות הממשלתית היו רגישים לשימוש בשמות ערביים, והשתדלו 'לעברת' את שמות הערים והמושבים שנקראו בשם לועזי. אנשי הועדה היו 'אנשי לשון' מפורסמים, שראו חשיבות בשינוי שמות המקומות לשמות 'עבריים'. כך עמדו בתוקף על כך ששמו של הכפר יהיה 'שפריר', ולא 'ספריא' חלילה.

בהזדמנות אחת, פרסם עיתון 'דבר' כתבה על ביקור ביישוב 'ספריא-כפר חב"ד'. ראש ועדת השמות הממשלתית מיהר לשגר לעורך העיתון מכתב נוזף (מיום י"ג בתשרי תשט"ו):

"קדיש שבתאי היקר,

הנדון: שפריר – יישוב חב"ד.

.. ב. לא היתה לך שהות להקפיד על עניין חשוב שיהא כתקנו: שם יישוב חב"ד שבו ביקרת הוא שפריר

נוסף על כל הפירושים והחויות הקשורים בשם זה, הרי עיקרו של דבר – זהו שמו העברי של המקום ולא "סאפארייה", שם שבוטל ואין להשתמש בו ולהפיצו.

ג. אנא שים לב והקפד להבא על שמותיהם העבריים של היישובים, כי בעוה"ר לא מעטים המזלזלים בהם והנוהים דווקא אחרי השם הערבי (כמובן, בנוגע לישובי עולים בלבד)".

המכתב לעורך "דבר"

שני חלקים לכפר – הישן והחדש

במשך הזמן, התרחב היישוב החב"די ובתי הכפר הערבי החלו ננטשים לטובת מבני קבע חדשים. רק בודדים נותרו להתגורר באזור הישן.

בשנת תשט"ו, החלו אנשי כפר חב"ד לפעול כדי לשנות את שמו של היישוב ל"כפר חב"ד". המצב ששרר אז היה שהשם חב"ד, הפך לשמו השני של הכפר והכל כינוהו "שפריר-חב"ד". עתה, פעלו החסידים במרץ להמיר את השם שפריר בשם כפר חב"ד.

אנשי ועדת השמות הממשלתית יצאו למסע בירורים באשר למתרחש על אדמות הכפר הערבי ספריא, כדי לבחון את בקשתם של תושבי הכפר לשנות את שמו.

המלאכה לא הייתה קלה, ואנשי ועדת השמות לא אבו לוותר בקלות על השם הקיים. לבסוף הוחלט על ידם כי האזור החדש ביישוב יכונה כפר חב"ד, ואילו שטח הכפר הערבי הישן ימשיך להיקרא "שפריר", כמו עד אז. כך יצא שחלק מהתושבים החב"דיים התגורר בכפר חב"ד, והחלק האחר בשפריר.

נוצר מצב אבסורדי. זה לצד זה שכנו – "כפר חב"ד" ו"שפריר", כאשר בעצם מדובר בכפר אחד.

הועדה מתעקשת

תושבי הכפר החב"די סברו שמדובר בטעות, ומיהרו לשגר מכתב בחזרה ולדרוש את איחוד שני החלקים - החדש והישן לכדי כפר אחד שייקרא בשם כפר חב"ד. וכך כתב יושב ראש ועד הכפר:

"אנו מהוים ייחידה ישובית אחת". מכתב אנשי כפר חב"ד לועדה

לכבוד ועדת השמות
משרד הפנים
ירושלים

א.נ.

בקשר לשינוי שם מקומנו שאושר על ידכם הרינו להסב את תשומת לבכם כי השם המתוקן כפר חב"ד יחול על שטח המושב ועל שטח הכפר הישן המיושב ע"י אנשי חב"ד.

כאן שאנו מהוים יחידה ישובית אחת – החלק החקלאי החדש, והחלק הישן – אנו מבקשים כי יקרא שם אחד על שני החלקים.

אנו מביעים התנגדותנו כי ייעשה שימוש בשם הקודם "שפריר" לישוב אחר כדי למנוע טעויות וסיבוכים שמהם סבלנו עד עתה.

בייחוד אין לקרוא את השם שפריר על כפר ספריה של הפועל המזרחי שמעבר לכביש החוצה בינינו.

בברכת שנה טובה  

אלא שלמרבה ההפתעה, עמדו אנשי הועדה על שלהם ובמכתב שהוציאו מספר ימים לאחר מכן, הבהירו כי הם אינם מקבלים את בקשת אנשי הכפר שישאר מחולק לשני חלקים – הישן שיקרא "שפריר" והחדש שיקרא "כפר חב"ד".

הועדה מתעקשת. מכתב הועדה המחלק בין שני חלקי כפר חב"ד

ההוראה – רק "כפר חב"ד"!

באמצעה של אותה השנה, קיבלו אנשי ועד כפר חב"ד הודעה ממזכירות הרבי בקשר לבלנק החדש לועד היישוב שהתכוננו להדפיס:

במענה על מכתבם מאדר"ח אייר, בנוגע להבלאנקען החדשים של הכפר, הנה כשתעיינו במכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א מו' ניסן שנה זו נדון זה, ? שהדגשתו היתה אודות עצם קריאת השם של הכפר שיקרא "כפר חב"ד" בלי שום צירופים אחרים (כגון ספריא והדומה).

אשר לכן יש לעשות בבלאנקען החדשים רק השינוי הנ"ל (היינו להשמיט השמות שפריר וכדומה ולהשאיר רק השם "כפר חב"ד") ואין לעשות בהזדמנות זו שום שינויים והוספות אחרים.

כמובן שהנ"ל הוא אם אפשר לעשות זה מתאים [?] עפ"י החוק.

""כפר חב"ד" בלי שום צירופים אחרים". מכתב המזכירות לועד כפר חב"ד

 אכן, במשך הזמן ובעזרת השתדלויות שונות התבטלה החלוקה שבין שני חלקי הכפר, וברבות הזמן הוא אוחד תחת שמו המוכר עד היום – "כפר חב"ד".

על מה שהתרחש בשנים הבאות, ועל התוכניות לקרוא ליישוב הסמוך על שמו של ה"חזון איש" – בפרק הבא אי"ה.