לפני כשש שנים זעקו הכותרות בישראל בעיתונות הכתובה והמשודרת: "ישראלית נדבקה בחיידק אלים בפרו - זקוקה דחוף לתרומות דם".

כך תואר המקרה באתר Ynet: זהר מקיבוץ יטבתה בערבה, יצאה לפני ארבעה חודשים לטיול בדרום אמריקה. לקראת סוף הטיול תקף אותה חיידק אלים, וכעת היא מאושפזת במצב קריטי בבית חולים בלימה בירת פרו. אביה, ברוך (בוקי), אמר ל-ynet כי בתו זקוקה בדחיפות לתרומות דם מסוג A מינוס, A פלוס ו-AB.  

"עובר עלינו גיהינום לא קטן", סיפר האב מהמרכז הרפואי סן בורחה. "לפני כמה ימים קיבלנו טלפון מזהר, ומיד אני ובתי האמצעית אור עלינו על מטוס ורצנו אליה. היא לא מבינה מה נפל עליה, היא חשבה שיש לה איזה שפעת. היא רק אמרה שהיא מרגישה לא טוב ושמופיעים לה שטפי דם על כל הגוף. מצאנו אותה בקליניקה שכוחת אל בקוסקו. הפעלנו את הביטוח שלנו והעבירו אותה בדחיפות לבית החולים בלימה".

ברגע שהגענו המצב שלה התחיל להידרדר במהירות. אחרי 20 יום ללא טיפול המצב לא טוב". זהר נדבקה בחיידק שמשמיד את מערכות הדם שלה מבפנים, ותוקף את כדוריות הדם האדומות. לדברי האב, בתו מקיאה ומתקשה לאכול. "הוורידים שלה החלו להתפוצץ והחלו לה בעיות ראייה", סיפר האב. "כדי לעזור לה היא זקוקה לתרומות דם רבות כדי להחליף לה דם. הבעיה היא שרוב התרמילאים עשו חיסונים לפני היציאה מהארץ. היא זקוקה לדם נקי. אנשי הקהילה היהודית בפרו החלו לסייע לנו וכל הזמן איתנו. הם מגיעים כדי לתרום לה דם, היינו בהלם מהמהירות שבה קיבלנו עזרה".

גם השגרירות הישראלית בפרו נרתמה לסייע, ועם התורמים נמנו גם הקונסולית לימור שרמן והעוזרת שלה. אור, אחותה של זהר, ביקשה לפנות לישראלים ששוהים באזור: "בבקשה לבוא כל יום, צריך דם טרי".

רב חב"ד בלימה, שניאור זלמן בלומנפלד, פנה לשגרירות הישראלית בעיר וציין כי ארגון חרדי בישראל מעוניין לשלוח את הדם הנחוץ. לדבריו, "זה כרוך באישורים של משרד הבריאות, בית החולים ורשויות נוספות. פנינו לבית החולים והוא מתחיל לבדוק את הנושא". הרב אמר עוד כי "בינתיים אנחנו מגייסים את כל מי שאנחנו מכירים באמצעות הרשתות החברתיות. במקביל, מחר נבדוק גיוס של חיילים ושוטרים פרואנים. נראה שכך יהיה יותר קל לעשות את זה".

מי שפעל ללא לאות להצלת חייה של זוהר היה שליח הרבי בפרו הרב בלומנפלד שהפך עולמות להשיג תרומות דם ופעל להשיג את כל האישורים הנדרשים לפעילויות רפואיות להצלת חייה של זוהר כפי שהוזכר בכתבה.

לא פחות מהפעילות הרפואית נזקקו משפחתה של זוהר לתמיכה נפשית והיא נעשתה ע"י הרב בלומנפלד ורעייתו שדאגו לכל מחסורם של בני המשפחה באותם ימים קשים ומתוחים עד שהנערה החלימה וחזרה לביתה בישראל להמשך טיפול רפואי.

•

לפני שלש שנים בכינוס השלוחים פגש אותי הרב שניאור זלמן בלומנפלד וביקש ממני לאתר את זוהר ובני משפחתה בקיבוץ יטבתה הסמוך לאילת ולשמור עמם על קשר יהודי. משום מה לא הצלחתי לאתר אותם והדבר נשכח מזכרוני.

בשבוע שעבר, כשנתבשרנו על הלקחו של הרב בלומנפלד מאיתנו בחטף, נזכרתי בסיפור הצלתה של אותה נערה וחשבתי כי יהיה נכון לעדכן את בני משפחת זוהר בפטירתו של מי שדאג להם בכל כוחו ומאודו בימים הטראומתיים הנ"ל.

האב, ברוך, מניח תפילין, לצדו הרב אשכנזי, חתנו של כותב השורות

אלא שממרחק הזמן לא זכרתי לא את שמה ולא את שם משפחתה ולא ידעתי כיצד לאתר אותם.

מי שנכנס לתמונה הוא חתני היקר הרב מנחם מענדל אשכנזי שליח הרבי לקיבוצי הערבה הדרומית ורב הישוב באר אורה שאיתר במהירות את המשפחה המדוברת.

למחרת הוא כבר התייצב במשרדו של ברוך, אבי המשפחה, וסיפר לו על האובדן הגדול של הרב בלומנפלד. כמו כן סיפר לו הרב אשכנזי כי הרב בלומנפלד הוא בן דודו ממשפחת סלונים.

האב היה כולו מזועזע עד עמקי נשמתו והתקשה להרגע מהבשורה. בהמשך השיחה הוא סיפר כי כאשר הרב בלומנפלד הניח עמו תפילין הוא תלש את הקטע של קריאת שמע מתוך חוברת כל שהיא ונתן לו אותו. את פיסת הנייר הזו הוא שומר מכל משמר והיא תמיד בארנקו.

תוך כדי הדברים הוא מחטט בארנקו ושולף משם את הדף המדובר שנתלש מתוך חוברת דבר מלכות ומציג אותה לפני הרב אשכנזי.

כאשר הוא התבקש להניח תפילין הוא הצטמרר בהנחתם תוך שהוא נזכר בימים ההם בהם הניח תפילין ע"י הרב בלומנפלד ואת קריאת שמע הפעם הוא קרא, איך לא, מהדף הצהוב הטמון לו בארנקו ואינו מש ממנו בכל אשר ילך.