'תחנת וילנה'

בכפר חב"ד

על גבול המשעשעת, הייתה הידיעה שפורסמה בעיתון מעריב, בשלהי שנת תשמ"ו. הידיעה עסקה ב"רכבת החופש" שיצאה למסע באותם ימים, והייתה אמורה להעניק־הד למלחמת הארגונים השונים עבור יהודי ברית המועצות.

הרכבת המדוברת, הייתה רעיון יצירתי של אנשי "המועצה הציבורית למען יהודי ברית-המועצות" ואנשי "הסוכנות היהודית". הרכבת ערכה מסע בן יום, על פני מספר ערים ברחבי הארץ, ועוררה רעש תקשורתי וציבורי. מאות בני נוער, בהם עולים רבים, הצטופפו בין הקרונות העמוסים ופגשו בעולים שיצאו מברית המועצות בהזדמנויות שונות. על הקטר נתלה השלט "רכבת החופש", והתחנות בה עברה הרכבת קושטו בכרזות שונות המביעות תמיכה ביהודי רוסיה ודורשות את שחרורם.

היהפוך כפר חב"ד את עורו?

בין הידיעות שסיקרו את המסע בהרחבה, הסתתרה גם הכתבה בה אנו עוסקים ושהתפרסמה בעיתון 'מעריב'. הכתבה מספרת על 'תקר' קטן שכמעט והעיב על המסע כולו.

אחד מהרעיונות המקוריים שהגו יוזמי המסע, היה להעניק לתחנות השונות בהם תעצור הרכבת שמות של ערים מפורסמות ברוסיה. למשך יום אחד, ביקשו היוזמים, 'יחליפו' התחנות את שמותיהם לשמות רוסיים. כך תהפוך 'ירושלים' ל'מוסקבה', 'בית שמש' ל'קישינב' ו'רמלה' ל'ריגה'.

הרעיון המקורי התקבל באהדה, למעט במקום אחד, שם ביקשו לצנן את ההתלהבות וביקשו ספק בהלצה ספק ברצינות להחליף את שם העיר שהוענק להם עבור המסע. ניחשתם נכון, מדובר בכפר חב"ד, שם יצא הקצף על-כך של'כפר' החב"די הוענק השם הכל-כך 'מתנגדי' – העיר וילנה...

הפשרה המרגיעה

אכן, לבקשתם של אנשי הכפר הוחלף במהרה השם 'תחנת וילנה' בשם 'תחנת טשקנט', והכל על מקומו בשלום בא.

לא לחינם נבחרה העיר טשקנט כדי שעל שמה תיקרא התחנה בכפר; רבים ממקימי כפר חב"ד שברחו שנים רבות קודם לכן מבין חומותיה של רוסיה הגדולה, יצאו מהעיר המפורסמת טשקנט. בין אותם יוצאים, היה החסיד ר' בערק'ה חן ע"ה, שנבחר לעלות על "רכבת החופש" כאשר עצרה בכפר ולשתף את נוסעיה בחוויותיו האישיות מימי האימה מאחורי מסך הברזל.