רגישות ודוגמא אישית: שליח כותב על הטיסה שלא ישכח
א' השלוחים
עברתי אתמול על הידיעות שהתפרסמו בחב"ד און ליין בשבוע האחרון, ביניהם ידיעה בעניין המהומה בטיסת השלוחים וההתנכלות מצד צוות הטיסה ברבנים המכובדים והמסקנה המתבקשת בדבר היות הדייל הראשי אנטישמי...
אני רוצה להציג לכם את זווית הראיה והחוויה שלי בטיסה אחרת...
זה התחיל בכך ששלושה מאנ"ש החליטו שלא מתאים להם להמתין עם כולם בצ'ק אין, ולכן אחד מהם הפך לנכה סיעודי הזקוק לשירות אמבולטורי וסניטר מלווה בכיסא גלגלים. השניים האחרים היו כמובן המלווים... והנה מצאו דרך נעימה וקלה לעקוף את התור כולו (שחלק מהממתינים בו הם כמובן מאנ"ש... ועוד כמה וכמה אנשים מבוגרים שנאלצו להמתין עוד מספר דקות בעמידה על הרגליים כדי שהאדון הנכה ומלוויו יעברו לפניהם).
כמובן שעם המעבר לדיוטי פרי הנכה חש שיפור והקלה במצבו הרפואי והמשיך ברגל...
בהמשך, וחשוב להדגיש, כולנו טסנו בקו תל אביב-ניו יורק עשרות פעמים לכל הפחות, מכירים את תנאי הטיסות, את זמני הארוחות וכו'. לכן נשגב מבינתי להבין מדוע כמו בבולמוס בלתי נשלט, איך שצוות הטיסה מתחיל לעבור ולחלק שתיה לקראת ארוחת הערב שידוע שתוגש בדקות הבאות, דחוף לארגן מניינים לתפילת ערבית עם כל ההתעסקות הנלווית לכך. פתיחת תאי המטוס לחיפושי כובעים וחליפות. חסימת המעברים ואטימות כללית למתרחש במרחב הציבורי.
הדיילים פנו באדיבות רבה כמה וכמה פעמים בבקשה להמתין עם התפילה לאחרי הארוחה אך נתקלו כמובן בסירוב והתעלמות במקרה הטוב ובמקרים אחרים לביקורת על חוסר סובלנותם לצרכי הנוסע הדתי...
כמובן, מספר שעות אחרי, איך שהתפשט ניחוח ארוחת הבוקר מתנורי המטוס, קמו בבהילות רבה למנייני שחרית כאילו לא לומדים כלום... הפעם צריך גם טלית ותפילין כך שהעיסוק רב יותר, זה בטרולי, זה בתיק מספר שורות קדימה/אחורה והכל כנ"ל.
אי אפשר היה להמתין שעה לפינוי ארוחת הערב/בוקר בכדי להתפלל באופן מסודר ומתואם עם הצוות? מה היתה הבהילות לנהל את התפילות כמו דווקא בזמן הגשת הארוחות והמעבר של הדיילים עם עגלות הלוך ושוב?
כמובן, אחרי התפילה, כיוון שכבר עברה עגלת המזון תוך כדי דבקותם במניין הדחוף, רצו למטבח לבקש את ארוחתם שהתפספסה... וקיבלו כמובן!
ראוי לציין שהדיילים פנו וחזרו ופנו כמה וכמה פעמים ולמרות ההפרעה הבוטה וחוסר הרגישות של הרבנים המכובדים, נשכו שפתיים והשתדלו מאוד לעזור.
הייתי מצפה מאנ"ש לרגישות רבה והשתדלות בדוגמה אישית בהתחשבות בצרכי הזולת. כאחד מאנ"ש חשתי בושה וחוסר אונים גדולים.
אני רק מתארת לעצמי אם היה מזדהה איך היה נראה ההודעות והווצאפ של אותו שליח אמיץ שהעז לומר את דעתו..
התזמון של הדברים שלך היא מנותקת ומתנשאת
לא פלא שלא חתמת את שמך המלא ..
2 דק אחרי שנעמדו להתפלל החליטו צוות הטיסה שעכשיו צריכים לשבת ולחלק אוכל...
אז בבקשה
לפני שאתה כותב טור תבדוק את הפרטין לעומק
מצטער. אם היית כותב את שמך היה אמין יותר.
האם הוא בדק את מצבו? האם הוא יודע מדוע ישב על כיסא גלגלים??? האם הביט לרגע על הרגל שלו??? זה שפיזר חיוכים לכל עבר לא מספר את מצבו הבריאותי כלל. .!!!
. האם נראה לכותב שנעים למישהו לשבת בכיסא גלגלים להרוויח תור של 5 דקות???
באמת כחסידים נדרש מאיתנו לזכור את מי אנחנו מייצגים או יותר מזה כמו הסיפור הידוע על הבחורים שהיו בשליחות במקום נידח וחזרו מאוכזבים כי הרגישו שלא עשו כלום... ונודע להם שאשה פלונית ראתה אותם מהחלון והמראה שלהם פעל אצלה שינוי גדול מאד ...
אז ברור שצריך לחשוב כל אחד עם עצמו כשהוא נמצא ב'חוץ' האם אני פועל קידוש ה' וקידוש שם הרבי או ח"ו...
וביחד עם זה לפעמים יש מצבים שצריך לא להתבייש וללכת בגאון יעקב כי ישנם מצבים שיש אנטישמים שמתנכלים ליהודים חרדים בפרט ואז לא צריך להגיש את הלחי השניה... אלא להעמיד אותם במקום!
לכן לשפוט לא שייך למי שלא היה שם וגם מי שכן היה אז לא בטוח שראה וחווה את מה שחווה האחר לכן כל אחד יכול רק ללמוד לעצמו איך הוא היה מגיב בסיטואציה דומה
אבל בעיקר לזכור את דברי המשנה "הוי דן את כל האדם לכף זכות" אז בטח את אחינו
חלפה תקופה וגיליתי שהחסיד הזה סובל מכאבי תופת על בסיס קבוע וממשיך לתפקד כלפי חוץ כרגיל , הבנתי שוב שאנו לא מבינים כלום בסובב אותנו ואסור לשפוט ולהסיק מסקנות בשום אופן
אז לפני שכותבים על חילול ה', צריך לבדוק מאיפה נובעת אותה הרגשה. כמובן שאנחנו את הרגשתו של כל אחד באשר הוא, אבל החילול ה' לפעמים הוא רק בעיני המתבונן.
(דוגמא רחוקה לכך, זה החנוכיות הציבוריות, שאלה שהתנגדו ודאי חששו שמדובר בחילול ה')
ונהרא נהרא ופשטי'.
אלא בפועל האם יש פה הפרעה לשאר הנוסעים ואטימות לצוות הדיילים וחילול השם.
(כל מיני טענות מגוחכות שצוות הדיילים העובד קשה עושה בדווקא כאילו שזמני הארוחות בכלל נתונים לשיקול דעתם, או כאילו שמניין בקול כשכל המטוס מנסה לישון לא מפריע לאף אחד)
ממש לא הוגן ולא מכובד לכתוב על אנשים שיודעים מי הם באנונימיות
וזה ברור ושקוף
ולא כל א' שאינו עדיין שומר תומ"צ שצועק שלא בצדק
נחשב לחילול ה'
אני אישית ראיתי כמ''פ של גערות מיותרות על נוסעים חרדים,לא על צרכי דת, שהיה ברור שזה בשנאה עיוורת
בנסיעה האחרונה עמדו קבוצות לד המטבח משך זמן רב ופטפטו להנאתם, בשניה שא' נעמד להתפלל ביחידות התנפלו עליו בצורה מכוערת.
תגובה לשליח אפי' אם טועה מאוד הוא לא פרה קדושה אבל זה בזיון למשלח כפי ששליח שסורח מבזה הרבי ב. אפי' אם יתכן וטועה למיחש מבעי כי בחיה''ש לא מקיפים
וזה חילוק הכפרה הרביעי והכי חמור שאדה''ז השמיט בתחילת אגה''ת יעויין במקור