מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת תולדות
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. ." (בראשית כה,יט)
- הָלוֹ, שָׁלוֹם. אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בִּדְחִיפוּת עִם הַשָּׁלִיחַ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, בְּקֶשֶׁר לְהַזְמָנַת הַדְּפוּס שֶׁהוּא עָרַךְ?
- אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, הוּא עָסוּק כָּעֵת בַּשְּׁעָתַיִם הַיּוֹמִיּוֹת הַמֻּקְדָּשׁוֹת לְלִמּוּד. תּוּכַל לְצַלְצֵל בְּשָׁעָה עֶשֶׂר?
- בְּעֶשֶׂר?! אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּכָה לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים? תִּמְסְרִי לוֹ שֶׁלְּדַעְתִּי רַב כָּל-כָּךְ מְפֻרְסָם וְעָסוּק, לֹא מֻכְרָח לִלְמֹד שְׁעָתַיִם בְּכָל יוֹם. מַסְפִּיק מַה שֶּׁהוּא מְלַמֵּד תּוֹרָה בְּכָל הָעִיר...
- הֶמְמ... הוּא דַּוְקָא רוֹאֶה אֶת הַשְּׁעָתַיִם הָאֵלּוּ כִּנְחוּצוֹת בְּיוֹתֵר.
- מְעַנְיֵן. בְּעֶצֶם, בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, תִּמְסְרִי לוֹ "כָּל הַכָּבוֹד". זֶה דַּוְקָא עוֹשֶׂה לִי חֵשֶׁק לְהַגִּיעַ לְאֶחָד מִן הַשִּׁעוּרִים שֶׁלּוֹ.
לַמִּלָּה "תּוֹלְדוֹת" הַמּוֹפִיעָה בְּרֹאשׁ פָּרָשָׁתֵנוּ, יֵשׁ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים. הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא: בָּנִים וְצֶאֱצָאִים. יִצְחָק אָבִינוּ הוּא בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הוּא תּוֹלָדָתוֹ.
הַפֵּרוּשׁ הֶעָמֹק יוֹתֵר הוּא: "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים – מַעֲשִׂים טוֹבִים". הַ'תּוֹלָדוֹת', הֵן הַהַשְׁפָּעָה הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לַצַּדִּיק עַל סְבִיבָתוֹ. שִׁנּוּיִים חִיּוּבִיִּים שֶׁהוּא עָרַךְ בָּעוֹלָם, הַחוֹתָם שֶׁהוּא הִשְׁאִיר עַל אֲנָשִׁים, מְקוֹמוֹת וּמַעֲשִׂים.
קוֹרְאִים יְקָרִים:
עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיְתָה שׁוֹנָה מִשֶּׁל אַבְרָהָם. בְּעוֹד אַבְרָהָם הָיָה נוֹדֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּ"מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים", הָיָה יִצְחָק "עוֹלָה תְּמִימָה". עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לְהֵעָשׂוֹת דַּוְקָא בִּמְקוֹמוֹ, בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּקְדֻשָּׁה פְּנִימִית וּשְׁקֵטָה.
אִם כָּךְ, הַאִם מַתְאִים לִקְרֹא לְפָרָשָׁה שֶׁעוֹסֶקֶת כֻּלָּהּ בְּיִצְחָק אָבִינוּ – בְּשֵׁם "תּוֹלְדוֹת", שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ – הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל הָעוֹלָם?
אֶלָּא, שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁנֵי סוּגֵי הַשְׁפָּעוֹת עַל הָעוֹלָם וּשְׁתֵּיהֶן נְחוּצוֹת. סוּג אֶחָד הוּא כְּמוֹ זֶה שֶׁל אַבְרָהָם: לָלֶכֶת הַחוּצָה, לְהָפִיץ אֶת הָאוֹר, וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ טוֹבִים יוֹתֵר.
הַסּוּג הַשֵּׁנִי, הוּא כְּמוֹ זֶה שֶׁל יִצְחָק: לִהְיוֹת מוֹקֵד כָּל-כָּךְ חָזָק שֶׁל אוֹר וְטוֹב, עַד שֶׁהָאֲחֵרִים נִמְשָׁכִים אֵלָיו כְּמוֹ בְּמַגְנֶט. כָּךְ הָאֲנָשִׁים נַעֲשִׂים מִמֵּילָא דּוֹמִים יוֹתֵר לִמְקוֹר הָאוֹר שֶׁאֵלָיו נִדְבְּקוּ.
הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ נִקְרֵאת "תּוֹלְדוֹת", כִּי דַּוְקָא אֹפֶן הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל יִצְחָק יוֹצֵר 'תּוֹלָדוֹת' שֶׁיּוֹתֵר דּוֹמִים לְ'בָנִים'. הָאֲנָשִׁים הַמֻּשְׁפָּעִים, נַעֲשִׂים יוֹתֵר קְרוֹבִים וְדוֹמִים לַ'מַּשְׁפִּיעַ', כְּמוֹ שֶׁבֵּן דּוֹמֶה לְאָבִיו. לָכֵן גַּם כָּל שָׁלִיחַ, צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הַזְּמַן שֶׁבּוֹ הוּא מַשְׁקִיעַ בָּרוּחָנִיּוּת שֶׁל עַצְמוֹ, לִהְיוֹת מוֹקֵד 'מִדַּבֵּק' שֶׁל אוֹר.
כָּךְ גַּם נִתְכּוֹנֵן לַתְּקוּפָה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז הָאֱלֹקוּת הַגְּלוּיָה בְּהַר-הַבַּיִת, תִּמְשֹׁךְ אֵלֶיהָ וְתַשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה עַל יוֹשְׁבֵי כָּל הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים . . וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם".
(מעובד מתוך 'לקוטי שיחות', חלק כה, שיחה ב)
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
