שניאור זלמן ברגר

היום כ' מר חשון, יום הולדת אדמו"ר הרש"ב, אשר הקים את ישיבת תומכי תמימים וגם את ישיבת תורת אמת אשר הוקמה על ידו בחברון, ובשנים הבאות על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ – תורת אמת - - עברה לירושלים ובהמשך הוקם סניף גם בתל אביב המבנה הידוע של הישיבה בתל אביב הוא בניין חב"די עד היום הזה ושוכן ברחוב הרב קוק 16.

'מבצר חב"די': הרב קוק 16, "תורת אמת" וגם "צעירי חב"ד" (צולם לפני שנים אחדות ע"י כותב השורות)

בקצרה נתמצת תחקיר בו נחשפים ממצאים מרתקים מהם עולה כי למרות המקובל אשר גביר רכש את הבניין לטובת הישיבה, הרי הבניין הוקם במיוחד עבור ישיבת תורת אמת חב"ד בתל אביב.

"הרב קוק 16", זהו אחד מהבניינים הנוסטלגיים והידועים ביותר של ליובאוויטש בתל אביב. לפני כמאה שנה, השתכנה בו ישיבת תורת אמת, ובהמשך ישיבת אחי תמימים, בשנים הבאות משרדי צעירי אגודת חב"ד המרכזי, ובהמשך מוסדות חינוך חב"דיים וכיום גן חב"ד. בדברי ימי ההיסטוריה החב"דיים, נכתב שוב ושוב כי המבנה נרכש על ידי תורם ישיש בשם ר' יעקב פרידמן, עבור ישיבת תורת אמת, אך מסמכים שנחשפים כאן לראשונה, שופכים אור על בניית המבנה במיוחד עבור ישיבת תורת אמת.

"נדבת הישיש ר' יעקב פרידמן" השלט תלוי עד היום בחזית רחוב הרב קוק 16

הכל החל לפני כ-110 שנים, כאשר אדמו"ר הרש"ב הקים את ישיבת תורת אמת בחברון, ובשנים הבאות הישיבה עברה לירושלים.

אדמו"ר הריי"צ עודד להקים סניפים נוספים לישיבה החב"דית היחידה בארץ הקודש, וכך מנהל הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין, יזם את הקמת תלמוד תורה וישיבת תורת אמת בתל אביב, אלא שדברי ימי ישיבה זו, לוטים בערפל סמיך, והפעם נרים ולו במעט את המסך מהמבנה של הישיבה.

הישיבה הוקמה בשנות הפ' הראשונות, וכיום לא ידוע באיזה מבנה הוקמה.

יוזמה להקמת מבנה מיוחד לישיבה באדיבות נדיב, נתקלה בהתנגדות העירייה, אשר תבעה סכומי כסף גבוהים תמורת רישיונות.

בתקופה הבאה הנדיב הישיש ר' יעקב פרידמן רכש מבנה לישיבה ברחוב הים 16 [ולאחר מספר שנים שם הרחוב שונה ומאז כתובת המבנה – הרב קוק 16]. מדובר היה בוילה גדולה ובה מספר חדרים, ותמונה נדירה שרדה מתקופת ישיבת תורת אמת ובה  נראים התלמידים ומספר עסקנים ואנשי צוות, בחזית הבניין.

תמונה נדירה מלפני כמאה שנה, ובה נראים תלמידים ומורים בחזית הבניין (התמונה המקורית בשחור לבן ועברה עיבוד צבע) יושבים במרכז התמונה מימין לשמאל: ר' יעקב מלכוב, ר' דוד פאטאש, הרב שלמה זלמן הבלין

העובדה שהמבנה נרכש לטובת הישיבה, נראה שאינה מבוססת על מידע ברור. כיון שידוע לנו כי הבניין הוא נדבת ר' יעקב פרידמן, היה נראה לכאורה כי מדובר ברכישה, אך הנה מסמכים מתוך ארכיון עיריית תל אביב המתפרסמים היום לראשונה בפומבי ומהם עולה כי עסקנים אשר פעלו להקמת הישיבה, דאגו לבנות מבנה מיוחד עבור הישיבה;

בקשה לאישור בניית הבניין – ועליו חותמות מ27 ו-28 באוקטובר 1924 – כ"ט-ל תשרי תרפ"ה:

"אנחנו החתומים מטה מגישים לאישור תוכנית לארבע חדרים, חדר קטן בתור חדר מורים, וחדר שירותים.

על מגרשנו בשכונת שפירא (על חוף הים) מספר 23. רחוב... מספר... [כך במקור]

הננו מבקשים את כבוד עיריית תל אביב לאשר את התוכנית ולהשיב לנו נוסח אחד המאושר על ידי כבודם יחד עם הרישיון הדרוש [...]

תל אביב, [חותמות:] 27 אוקטובר 1924, 28 אוקטובר 1924

חתימת יד בעל הבית

יעקב ב"ר נחום פרידמאן

דוד פאטאש

יעקב בנציון פרבשטיין".

מהמסמך עולה, כי מגרש 23 בשכונת שפירא, היה שייך לשלושה אישים, אשר ביקשו לבנות על המגרש את בניין הישיבה, אשר לאחר זמן נהפך לרחוב הים 16. ומי הם שלושת האישים הללו?

ר' יעקב פרידמן – מתוך השלט הקבוע על מבנה ישיבה וגם מתוך מסמכים נוספים מארכיון עיריית תל אביב, עולה כי ר' יעקב פרידמן הוא אשר בנה את בניין הישיבה. מתוך מסמך מכ"א כסלו תרפ"ה, עולה כי המחלקה הטכנית ביקשה מהנהלת החשבונות לחייב את ר' יעקב פרידמן בסכומים שונים עבור בניית הישיבה. (ראה צילום, ארכיון עיריית תל אביב)

 המסמך נראה טכני מאוד, אך לא כך היו פני הדברים;

כשבועיים חלפו והעסקן ר' יעקב מלכוב אשר אף הוא ידיו רב לו בהקמת ואחזקת הישיבה, פרסם מאמר חריף בשבועון האגודאי 'קול ישראל' וכך פרסם – "רישיונות למבנים ציבוריים מוענקים בחינם, ואילו לישיבת חב"ד הוצב תנאי שילמדו בעברית דווקא, כאשר באותם ימים במוסדות החרדים לימדו באידיש, וגם שהמוסד יהיה תחת השגחת עיריית תל אביב ואם לא מסכימים לתנאים אזי יש לשלם על הרישיון."

אתגרים רבים עמדו בפני העסקנים שפעלו להקמת מבנה הישיבה, אך הבניין נבנה ברחוב הים ומספר הבניין 16 ובשנים הבאות הוחלף שם הרחוב ומאז "הרב קוק 16" נחשב למבצר חב"די בתל אביב. מבנה שנבנה לפני כמאה שנה, ועד היום הזה מידי בוקר מגיעים פעוטות לגן חב"ד ברחוב הרב קוק 16.

מי האישים שתרמו את המגרש והבניין?

עד לאחרונה לא היה ברור מי האיש אשר הוכתר כנדיב קשיש, לא ידוע מה עסקיו וכיצד נוצר הקשר עם ליובאוויטש. אבל לאחרונה התברר כי יש הסוברים כי האיש היה חתנו של העסקן ר' דוד פאטאש אשר כנזכר היה שותף במגרש עליו נבנתה הישיבה ובשנים הבאות היה עמוד התווך הכלכלי של תורת אמת בתל אביב.

אך מתוך תחקיר מרתק אשר פירסם ידידי ר' יאיר בורוכוב (בעיתון 'כפר חב"ד'), עולה כי לר' דוד פאטאש לא היו כלל ילדים. אך לעומת זאת נשלחה אלי מצבת לאה פרידמן והיא בת דוד... אך על המציבה אין הוכחה כי אכן יש קשר לר' יעקב פרידמן או ר' דוד פאטאש. איתרתי שביבי מידע מפה ומשם ומתברר כי לר' דוד פאטאש היו לפחות שני קרובי משפחה מאומצים אך הללו נותרו בשמם האמיתי ואינם קשורים למשפחת פרידמן.

לאחר מאמץ הגעתי לספר הרב מבריסק, ושם מסופר כי ארבעה מ'ילדי טהרן' ושם משפחתם פאטאש, ור' דוד הציג עצמו כדודם של הילדים והצליח לחלצם ולהעבירם למוסדות חרדים.

אין פיענוח לשאלת הקשר המשפחתי בין פרידמן ופאטאש, ואולי הילדים הם החולייה המקשרת, ואם כן, אז זה קרה שנים רבות אחרי התרומה לבניית הישיבה.

היריעה קצרה אך חשוב לציין כי מתוך מקורות מידע שונים, נראה כי ר' דוד פאטאש נולד כחסיד חב"ד ומאידך התנהג בסגנון קנאי מאוד, היה בקשר עם רבותינו וסייע במשך מספר שנים לישיבת חב"ד בתל אביב.

אך בתחילת שנת תרפ"ט כעס על אחד מעסקני הישיבה, ולכאורה מאז לא מוזכר שמו בהקשרים חב"דיים, מלבד מספר שנים אחר כך, כאשר לפי סיפור הנדפס בספר 'חייל בשירות הרבי' -  המשפיע הנודע הרב ר' שאול ברוק, ביקש ממנו להוריש לישיבת חב"ד בתל אביב, את בניין בית הדין, אשר היה בשכנות לישיבה וזאת בגלל שלא היו לו ילדים, אך ר' דוד סירב.

כאמור בשנת תרפ"ט, ככל הנראה ר' דוד פאטאש עזב את הישיבה, ובאותה שנה הישיבה כנראה נסגרה, ואולי יש קשר להפסקת המעורבות של מי שהיה עמוד התווך הכלכלי של הישיבה. בשלהי תרפ"ט, אדמו"ר הריי"צ ביקר בתל אביב, ובתיעודים מהמסע, אין איזכור לתורת אמת ולא לר' דוד פאטאש. 

ונסיים במידע מרתק. השותף השלישי לבקשה לבנות על המגרש את בניין הישיבה – הוא ר' יעקב פרבשטיין. האיש היה קבלן, איש עסקים, ותקופה קצרה גם "ראש העירייה הראשון של בני ברק" ויותר נכון ראש מועצת בני ברק. על האיש לא רבים שמעו, אבל בניו נכדיו וניניו מכהנים בתפקידים תורניים בכיריים ומהם מראשי ישיבות חברון ומיר.

תודות: המסמכים מתוך ארכיון עיריית תל אביב. סיוע בפיענוח עצי משפחת פאטאש – ר' יאיר בורוכוב, ר' פרץ מוצ'קין ר' מנחם זיגלבוים, ר' הרשל רוזנבלום ור' יגאל גרנביץ