למה אין מספיק חלב 'בד"צ' ו"רפורמת כשרות עם חורים"
חרב הפיטורין מאיימת על ראשם של 4000 משגיחי כשרות, וגרוע מכך, מעמד הכשרות בסכנה ברורה ומיידית עם 'רפורמת הכשרות' אותה מובילים בממשלה.
לצד הדאגה, לאחרונה היה מחסור במוצרי חלב בהשגחת העדה החרדית, וב'טרה' שיווקו לריכוזים החרדים ובפרט בתקופת המחסור וגם כיום, חלב בהכשר בד"ץ ועסטהיים\מנצסטר או בד"צים אחרים – פחות מוכרים בארץ.
האם ניתן לסמוך על ההכשרים הללו?
הרב זלמן קרעמס, בעבר מנהל מספר מערכות כשרות גדולות בחו"ל ומומחה כשרות בתחומו, ומומחה בתחום השגחה גם על חלב ומוצריו, עושה סדר בראיון סופ"ש מיוחד ל-COL.
בנושא החלב, מסביר הרב קרעמס את הבעיות ההלכתיות והחילוקים בין סוגי הכשרויות.
הרב זלמן קרעמס: "יש בורות בכל הנושא של רמות הכשרות, אנשים לא יודעים ובמקרה הטוב הולכים לשאול את הרב מאלו השגחות ניתן לאכול. אתה חייב לדעת מה הרמת כשרות שאתה רוצה, רוב האנשים נכשלים בזה ולא מבינים את רמת הכשרות בשטח, לפעמים מחמירים איפה שלא צריך, ולפעמים מקלים בגלל חוסר הבנה בנושא הזה".
מומחה הכשרות הרב זלמן קרעמס מוסר שיעור בנושא כשרות
כדוגמא, הוא מציין שלפני כ-50 שנה מפעלי החלב הגדולים בארה"ב התקשו להגעיל את המיכלים, ורבה של שכונת קראון הייטס הרב דבורקין פסק שאם לא מגעילים – לא ניתן להשתמש בחלב וכך אכן נעשה.
"בעבר רבנים הקלו בזה, וזאת חומרה שחב"ד הקפידו יותר מאחרים", מציין הרב קרעמס.
לגבי כשרות החלב, הוא מפרט את בעיות הכשרות שעלולות לצוץ בתהליכי הייצור והחליבה:
"בכשרות החלב, שני נושאים עיקריים: האם החלב עצמו כשר, והאם נעשים דברים מסביב בתהליך הייצור שמשפיעים על רמת ההידור.
"חז"ל גזרו בהלכה לא לשתות חלב שנחלב על ידי נוכרי ואין ישראל רואהו. הדרך הפשוטה, שמשגיח יישב מבוקר ועד ערב. בחו"ל זה מה שעושים, יש מקומות שבתחילת חליבה ובאמצע מגיע המשגיח, וכאן גם יש חילוקים בין ההשגחות השונות.
"הש"ך בסימן קט"ו בשולחן ערוך כותב שהגזירה של חז"ל היא רק כשהבעלות של גוי, אבל אם ליהודי יש רפת משלו זה נחשב אוטומטית כ'חלב ישראל'.
"פה בארץ בכל השנים נהגו כך בכשרויות הרגילות, שסומכים על זה גם אם בעל הרפת אינו שומר תומ"צ, ולא הקפידו על משגיח צמוד, אלא בפיקוח כללי שמשגיח יכול להכנס בכל רגע נתון. ולכן מחלבות בחו"ל לא קיבלו חלב מהארץ כי שם כל המחלבות בבעלות גויים וכן הקפידו על השגחה צמודה.
החלב פה בארץ, ברובו המכריע אין עליו משגיח צמוד מבוקר ועד ערב, כולל השגחות הבד"צים. ההבדל המהותי בין ההשגחות:
בד"צ – בעלות יהודי שומר תומ"צ, ואם לא – אז יש משגיח צמוד.
בחלק מהכשרויות האחרות: מספיק בעלות יהודית ולאו דווקא שומר תומ"צ (מידי פעם נכנס משגיח "נכנס ויוצא"). בתחילת החליבה מוודא שהמכונות נוקו, ואז סומכים על המצלמות.
"מעבר לנושא של 'חלב ישראל', יש כמה נושאים המחייבים השגחה ואלו הם: א. חליבה בשבת. ב. שינוע וכל מלאכה אחרת סביב החליבה. ג. טריפות בפרות, יש ניתוחים שיכולים להטריף את הפרות, ניתוח קיסרי, או ניתוח שעושים חור בדופן הפרה כדי לשחרר גזים. יש שמסתמכים על הטענה שהחלב 'בטל בשישים' יחד עם חלב של פרות אחרות, אך מנגד יש טענה שהרי אם יש משגיח במקום, הוא חייב למנוע חליבה מפרה שהיא טריפה ולא ניתן לומר 'בטל בשישים'."
לגבי חלב שנחלב בשבת, הרב קרעמס מסביר חילוקים אפשריים למעשה בין הבד"צים: "כל חילול שבת שנעשה בקביעות – אסור עולמית. הבד"צים מקפידים על זה, ויש השגחות שמפקחים על זה באמצעות מצלמות.
"בחליבה על ידי גוי בשבת, החלב מותר. שליש מהרפתות אוטומטיות, המשגיח מגיע במוצ"ש ובודק את המצלמות. אם קיימו בדיוק לפי נהלי הכשרות, מקבלים כשרות מהדרין. אם לא – זה הולך לכשרות רגילה.
"בגדול:
ההבדלים הכשרויות - לפי טענת העדה"ח כדלהלן:
1. עדה"ח לא מאשר חלב באמצע השבוע מרפתן שמחלל שבת וחולב באיסור.
2. עדה"ח לא מאשר חלב ללא השגחה על כל חליבה וחליבה בתחילה אמצע וסוף. הכשרים מסויימים מאשרים על בסיס "בעלות ישראל" עם כמה ביקורים בודדים במהלך החודש.
3. עדה"ח (וכן הרב רובין בשטראוס) אינו מאשר השגחה בעזרת מצלמות בלבד.
4. עדה"ח אינו מאשר חלב מפרה שנותחה בניתוח קיסרי - אבל כן מאשרת ניתוחים אחרים כמו DA."
אחרי כל ההסבר המפורט, מדוע למעשה ב'טרה' עברו מכשרות בד"צ העד"ח לבד"צ מנצ'סטר או הכשרים אחרים? האם מדובר בירידה ברמת הכשרות?
הרב קרעמס: כש'טרה' עברו להכשר העד"ח, אז הרפתות של שומרי תומ"צ לא היתה בעיה, אבל בשאר הרפתות צריכים משגיחים. בתקופת החגים, לא היו כמעט ימי עבודה במשך החודש, ומאוד קשה לשלוח משגיחים בתקופה כזאת ועקב כך נוצר מחסור בחלב שיש עליו הכשר העדה החרדית."
'רפורמת הכשרות' הצפויה תרים את רמת הכשרות? תוזיל מחירים?
""רפורמה פזיזה בכשרות תכיל יותר חורים מגבינה שוויצרית. טוב לא יצא מזה, כולם (מערכות כשרות, משגיחים, מסעדות, יבואנים ויצרנים) יפסידו - והציבור ישלם את המחיר בגדול - ורמת הכשרות תפגע".
1
0
"ממשמעות לשון הרמ"א דאסור לקנות חלב מאיש שאין מכירין אותו שהוא מוחזק בכשרות ואפי' אין יודעין בו שהוא חשוד אפ"ה אין לוקחין ממנו חלב כי צריך שיהיו יודעין בו דווקה שהוא מוחזק בכשרות "
הרב אלישיב בקובץ תשובות יורה דעה קטו " חלב של מחלל שבת ופורק עול - "אך אם ברור הדבר שמפעם לפעם גויים העובדים אצלם חולבים את הפרות שעל ידם חוזר ונעור הגזרה של חלב עכו"ם אף שהבהמות שייכים ליהודים הנ"ל
1
2
ומעניין שאתה מציין להגריש אלישיב - לא ידעתי שבחבד הכל נפסק על פיו. אתה כנראה נוטל ידים על קוגל ירושלמי (שלדעתו יש לו תואר לחם).
0
0
0
0
כיצד יתכן שהכשר של תנובה בשם הרב ויטמן יתן חותמת על מוצר שהוא לא 'כשר' הלכתית ואף טרף (חילול שבת)? נשמע לי ממש תמוה.לא מדובר רק על החמרות, אלא על חילול שבת של ממש.
ואם תועילו לעשות רשימה יותר רחבה עם עוד כשרויות באופן כללי, זה יכול להועיל הרבה לציבור הרחב. על מה אפשר לסמוך, איזו כשרות יותר חזקה ומתי לקחת כשרות 'חלשה' זה לא בעיה. תודה
3
0
ולכן במהדרין מקפידים על זה - לפחות במצב של לכתחילה.
0
0
הכשר הרב לנדא הוא היחיד בארץ שמקפיד שמשגיח יהיה נוכח בכל החליבה!
וזאת למודעי, בחלק מהרפתות בבעלות "שומרי תומ"צ" אצל העדה החרדית, מדובר שהסבא שכבר מזמן לא בא לבקר ברפת, דתי. הילדים שמנהלים את העסק כבר פחות.
וכמובן שמי שנמצא בשטח במשך כל החליבה, אלו הפועלים התאילנדים.
נכון אמנם שיש מצלמות, יש משגיח יוצא ונכנס, ואין חשש שהפועלים יערבו חלב טמא, אבל מי שמעוניין בחלב שישראל רואהו (בכל החליבה), זה קיים רק אצל הרב לנדא.
גם לגבי ניתוחים, הרב לנדא מקפיד הקפדה יתרה.
כשהרב לנדא נתן את כשרות המהדרין בשטראוס, היה יותר קל להקפיד על זה.
היום, את כל השפע של מוצרי החלב אין בהכשר הרב לנדא. אבל את מוצרי החלב הבסיסיים ניתן בהחלט להשיג, מוכרים אותם גם בהיפר ליפסקר בכפר חב"ד.
13
2
אלא, היה מחסור כללי בחלב, גם בכשרות רגילה.
וזאת מפני שלא היה ימי עבודה כ"כ במחלבות כדי לארוז/למלאות את החלב בשקיות או בקרטונים
2
0
מאפשרים לכם לקבל
