אחריות משותפת

סיפורו של 'המשך'

התוועדות י"ט כסלו תשל"ז, הייתה אירוע מיוחד בקנה מידה היסטורי עבור לומדי תורת החסידות, לאחר שבמהלכה הכריז הרבי על הדפסת ספר חדש, יסודי ועמוק, שלא הגיע לדפוס עד־אז.

כדי להבין בשל מה זכה הספר ליחס מיוחד שכזה, ומדוע הכתה השיחה את החסידים בתדהמה, עלינו להקדים מעט ולהכיר את הרקע לאמירת השיחה.

ההמשך בכתב ידו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

המשך יסודי ומפורסם

במשך שנים רבות, ידעו החסידים על קיומו של 'המשך תער"ב'. 'המשך' הוא סדרה של מאמרי חסידות, שדנים באותו העניין שביאורו נמשך על־פני מספר מאמרים. אחד מה'המשכים' היסודיים, המבארים את שיטת חסידות חב"ד בצורה מופלאה ויסודית, הוא המשך שנאמר ונכתב על ידי אדמו"ר הרש"ב בין השנים תער"ב - תרע"ו. זהו המשך ארוך בן 144 חלקים, שאדמו"ר הרש"ב המשיך להגיהו ולעסוק בו עד להסתלקותו בשנת תר"פ.

דרכו של אדמו"ר הרש"ב, הייתה לומר מאמרים אך גם להעלותם על הכתב. כך השתמרו בידינו ספרי מאמרים שלמים, הכתובים בכתב יד קדשו של הרבי. חלק מ'המשך תער"ב' אמנם נכתב על ידי הרבי, אך לעומת זאת לא נאמר מעולם בציבור. לאחר ההסתלקות בשנת תר"פ, עברו דפי כתב-היד להישמר בידי בנו – אדמו"ר הריי"צ.

למרות רצונם העז של חסידים רבים להדפיס את ההמשך המיוחד, נשמר כתב-היד ולא ניתן לדפוס. כך במשך עשרות שנים.

שיחה מפתיעה בשנת תשל"ז

בשנת תשל"ז, בעיצומה של התוועדות י"ט כסלו, שיתף הרבי עם הקהל את סיפורו של הממשך והעלה הצעה מפתיעה.

צפו בשיחה הנדירה:

כך אמר הרבי (קטעים מתוך השיחה; לשיחה בשלימותה ראה בספר שיחות קודש תשל"ז):

בין ה"המשכים" המפורסמים ישנו ה"המשך" המיוחד דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שהתחלתו בחג השבועות תרע"ב, כפי שנקרא בפי החסידים בשם "המשך תער"ב", המשך הכי ארוך של מאמרי חסידות, חלקו – נתחלק לפרקים ע"י כ"ק אדנ"ע, ובתוספת קיצורים, וכולל גם "חלק שלא נאמר".

"מותר.. להעתיק ממנו"

[..] כשכ"ק מו"ח אדמו"ר נסע מביתו, חיפש מישהו שיוכל לסמוך עליו ולהשאיר בידו את הכתבים על מנת להחזירם בשלימות, וכנראה, שלא היתה לו ברירה.. אלא למסרם בידי. כשראיתי שבין הכתבים שנמסרו בידי ישנו גם "המשך תער"ב", חטפתי מיד ועשיתי "צילום" מכל ההמשך, וצילום זה נמצא ברשותי עד היום הזה.

[..] מכמה שנים לפני זה, בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר, הייתי "חשוד" [ולא רק חשד שאין בו ממש, אלא חשד שיש בו ממש, בגלל הוכחות במעשה בפועל…] על כך שאם יגיע לידי "כתב", ובפרט "כתב" שלא הגיע לידי החסידים – בוודאי אעתיקנו.

ולכן, כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הפקיד בידי את הכתבים, ידע מן הסתם שאעתיקם, ובמילא, ה"ז באופן ש"אדעתא דהכי הפקידו", שאז "מותר… להעתיק ממנו". וכך הוי מעשה: מבלי להתבונן יותר מדי בפרטי השקלא וטריא הנ"ל, עשיתי העתקה ע"י צילום, כאמור, ונמצא ברשותי עד היום הזה.

רעיון חדש

ענין זה אינו נותן לי מנוח זה כמה וכמה שנים:

היתכן שכל המאמרים וההמשכים מתפרסמים בדפוס, מלבד המשך זה – תער"ב- שעדיין לא נתפרסם בדפוס?! וכיוון שנמצא ברשותי צילום של ההמשך, ויכולני למסרו לדפוס – שהרי בודאי לא חסר כסף בין החסידים עבור ההדפסה – נושא אני באחריות על היפך הפצת המעיינות חוצה!

ולאידך, מצד כמה טעמים (שבודאי יש להם מקום בשכל דקדושה) יראתי למסור המשך זה לדפוס, והתברר שיש מקום לחשש כו', ובכל אופן, גם אם אצל פלוני בן פלוני הרי זה מצד מורך-לב וכיו"ב, מכל־מקום, בנוגע להמקבל, כיון שבמשך כל השנים עתה נתעכבה הדפסת המשך זה, הרי זו הוכחה שעד אז לא הגיע הזמן לכך.

אמנם, סוף־סוף הגיע הזמן לעשות ענין מיוחד בנוגע לתורת החסידות ע"י הדפסת המשך זה, ולכן, עלה ברעיוני להטיל ענין זה בין החסידים - שישתתפו עמדי בנשיאת האחריות על הדפסת והפצת המשך תער"ב בשלימותו, באופן שתהיה יד הכל שוה.

חלוקה באמצעות השתתפות כספית

הרבי המשיך והציע שכל אחד ישתתף בסכום של דולר אחד, עבור כל אחד מבני משפחתו, וכך יקחו כולם חלק ושותפות באחריות על הדפסת ה'המשך'. כמו כן הודיע הרבי כי על הספר לא יודפסו ה'קדשות' אישיות, וכי השמות היחידים שיוזכרו עליו הם שמותיהם של אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ.

אכן, בהתאם להוראתו של הרבי השתתפו כל החסידים באחריות על הדפסת הספר ועוד באותה השנה הוא הובא לדפוס ונדפס בשלשה חלקים. מני אז הפך הספר לאחד מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והוא נלמד במקומות רבים על ידי יהודים המבקשים להעמיק בתורת החסידות ולהכיר את יסודותיה.