תחנות חיים משותפות: 64 שנות ידידות נקטעו לפתע
"שלושים" לפטירתו של הצייר החב"די המפורסם התמים רבי רפאל ברוך נחשון ז"ל. ח' בתשרי- ז' במר חשוון. 64 שנות ידידות נקטעו לפתע
ברוך ידידי היקר והאהוב, כאח לי!
לפני שלושים יום בדיוק זה קרה. יום קשה, שלא אשכח אותו לעולם.
עמדתי שבור ורצוץ לפני ארונך ברחבת מערת המכפלה ביום חמישי ח' בתשרי. ידידות עמוקה שהחלה לפני כ-64 שנה בישיבת תומכי תמימים בלוד נקטעה לפתע...
אפשר לשבת שעות רבות ולספר על עשרות חוויות, שיחות, אירועים ומפגשים אתך. כמו: הביקורים והתפילות בביתך בשבתות עם הקבוצות שהבאתי, במשך עשרות שנים. הביקור ב"ממשל הצבאי" בחברון בשנת תשכ"ח. כאשר הצטרפתם למתנחלי חברון שחגגו את ה"סדר" במלון פארק בחברון. המפגשים מול "בית הדסה" בחברון. כאשר רעייתך שתבלחט"א מרת שרה שתחי' "התבצרה" עם ילדיה, כאשר אתה היית היוזם לחזרה לחברון ולחידוש היישוב היהודי בעיר האבות כפי שתבע כ"ק הרבי נשיא דורנו.
"קריית ארבע" איננה תחליף לחברון! הרצחת וגם ירשת?!" - זעק רבנו הקדוש מדם ליבו הטהור. היה זה בשנים תשל"ט-תש"מ. נפגשנו, בחברון, כאשר הבאתי קבוצה מנחלת הר חב"ד לפי הוראת הרבי להתפלל במקומות הקדושים ב"שלושת השבועות". בדיוק, באותו יום מר ונמהר כ"ב בתמוז תשל"ה, בו בנך הפעוט אברהם ידידיה ז"ל נפטר לפתע ממוות עריסה. היינו – שנבדלחט"א - לצידכם כל היום כולל ההלוויה והקבורה בבית העלמין הישן.
ב"ה זכיתי והשתתפתי בנישואיך ובנישואי חלק מילדיך היקרים שי'. ב"ה נפגשנו: בביתך עשרות פעמים בשבתות ובימות החול.
בהקפות השניות במערת המכפלה במוצאי שמחת תורה. בהתוועדויות מידי שנה לרגל יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מנוחה רחל זיע"א ועוד ועוד.
תמיד היית מקורי בהופעתך, בכובע הברט המיוחד לראשך, היית מקורי בחשיבתך ובתגובותיך. הסתכלת על העולם "בעיניים של צייר".
היית גאון כפשוטו בעולם הציור. ציוריך מקסימים ביופיים ונדירים בתוכנם היהודי-חסידי!...
בדברי הפרידה הזמנית ממך, בדקות הספורות שניתנו לי, סיפרתי על הזכות העצומה שנפלה בחלקך. כאשר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אומר לך ב"יחידות" הראשונה: "נשמתך ירדה לעולם לתקן את חוש הציור בכשרות. במשך דורות רבים חוש הציור היה שקוע במצב של היפך הקדושה, תפקידך להעלותו לקדושה".
אלו המילים הקדושות (פחות או יותר) שזכית לשמוע ישירות מפי קדשו. הרבי נשיא דורנו נשא אותך על כפיו הקדושות "כאשר יישא האומן את היונק". הוא מימן את לימודיך ואף דאג אישית למלגת קיום מידי חודש במשך שנתיים ימים, לך לרעייתך ולאדם יהודה הפעוט.
ברוך נחשון עם התינוק אדם יהודה, ברוקלין תשכ"ג
אני זוכר היטב את הקשיים והלבטים באותן ימים... בארכיוני שמורים המכתבים שכתבת לי...
מאז זכית, מידי יום חול, כמעט עד יומך האחרון, לממש את הציפיה הקדושה והשליחות של הרבי נשיא דורנו ממך. זו זכות נדירה וייחודית!
עוד זכות מיוחדת זכית כאשר הרבי נשיא ומנהיג ישראל, שכל דקה יקרה אצלו מפז, הקדיש חמישים דקות תמימות של ביקור בתערוכת הציורים שלך. ביקש הסברים והעיר=האיר הערות והצעות.
לא זכור לי על עוד ביקור דומה במהלך שנות נשיאותו...
זכות מיוחדת ונדירה: הרבי מבקר בתערוכת הציורים של ברוך נחשון
בעשרות אלפים ואולי במאות אלפים בתים מתנוססות תמונותיך המיוחדות, המקוריות, המעוררות למחשבה, המעוררות לתשובה.
זוכרני, כמה עמלת על כל תמונה?! כמה שעות השקעת לשפץ, לשדרג, לייפות, לתקן כל תמונה שתהיה "כפי הכוונה של המשלח".
"תצייר דמויות שמחות ונושאים שמחים" - הורה לך הרבי נשיא דורנו!
בכל נימי נפשך היית קשור לרבי ולהוראותיו. אתה, איש אמת, שנאת את החנופה, את הצביעות ואת הפוליטיקה. צייר חסידי כמוך בעל שם עולמי, בורח מהכבוד כמטחווי קשת. סולד מתארי כבוד עד כדי קיצוניות. היכן מוצאים בימינו תכונות כאלו?!
היית, בעל מסור ומכבד, אבא וסבא מסור ואוהב, חבר אמיתי. הבית הנפלא שהקמת עם זוגתך שתבלח"ט - אשת חיל מרת שרה שתחי' היה פתוח לרווחה עשרים וארבע שעות שבעה ימים בשבוע. כנזכר לעיל, זכית בעוד זכות מיוחדת ונדירה והיא: הרעיון "לפלוש" ל"בית הדסה" בחברון ולחדש את הישוב היהודי בחברון בא ממך, באסיפה סודית שהתקיימה בביתכם בשנת תשל"ט. לא נאריך בכל הפרטים.
הזכות הרביעית היא: משפחתך הענפה והמפוארת. אותה הקמתם בעמל, בהשקעה רבה ובמסירות אין קץ. זכית להיות השליח הראשון של הרבי נשיא דורנו בחברון עיר האבות וזכית לראות בנים, חתנים ונכדים הצועדים בגאון ובשמחה, בדרכך דרך השליחות.
נציין אחדים מהם: הרב יוסי נחשון שליח בגבעת החרסינה בקריית ארבע, עוסק במתן מאות זוגות תפילין לחיילי צה"ל. הרב ניסן נחשון - מנהל בית חב"ד בעיר אפרת ליד גוש עציון. הרב שניאור נחשון עוסק בחינוך בבי"ס חב"ד בלוד. חתנך הרב ויקטור עטיה מנהל בית חב"ד בקריית ארבע. הרב ארז קרלנשטיין מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות. נכדך הרב יוני עטיה מנהל בית חב"ד במערת המכפלה ועוד. כולם ממשיכים בשליחות הרב מתוך שמחה, מאור פנים ואהבת ישראל כפי שלמדו ממך ברוך היקר!
מדהים: כיצד התחיל הקשר עם חב"ד
שנבדל לחיים טובים וארוכים - אחי הבכור הרב רפאל-צבי שליט"א הרטמן - משפיע אנ"ש בבית שמש, זכה להיות הראשון לקרב אותך אל האור הגדול של החסידות ולהביאך לאוהלה של תומכי תמימים בלוד לפני 64 שנים. בקיץ תשי"ז ובחורף תשי"ח הוא למד בישיבה... הוא הזמינך - כפי שהזמין אותי - ל"התוועדות" עם המשפיע הדגול והבלתי נשכח רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל. היה זה ל"חג הגאולה" י"ט-כ' בכסלו תשי"ח. חגגנו תחילה בכפר חב"ד משם נסענו ללוד. שם נפשך הצמאה החלה לרוות את צמאונה הגדול באור הקסום של חב"ד.
באותה שנה בקיץ נשלחתם ע"י הצבא=הנח"ל בו שירתתם בקיבוץ לביא בצפון, להשתלמות תורנית בישיבת פוניביז' בבני ברק במסגרת "ירחי כלה", על חשבון הצבא.
דווקא שם ב"מעוז המתנגדים" אחי התמים הרב צבי שליט"א למד אתך חסידות במשך שבועיים ימים. כן למדתם תניא בשנים תשי"ט-כ' גם בקיבוץ לביא. הוא קירב אותך למעיינות הנצח. קראת לו "אבא"! לי קראת "אחי"!
אח"כ כאשר סיימת את השירות בצבא במסגרת הנח"ל נכנסת שוב לישיבה בלוד. אני זוכר את הקשיים הרבים, לבטי הנפש ומצב הרוח שלך. כתבת לרבי והוא ענה לך: "ורבים עבורו מצב רוח כמוהו ויצאו מזה" (זהו המענה בערך) כמובן התעודדת מהברכות והתשובה.
היית קשור מאוד למשפיע הדגול רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל. התבסמת מהתוועדויותיו ומעצותיו המחכימות. בזכותו נותרת במסגרת תומכי תמימים... ב"ה, זכיתי לעמוד לימינך בשעות משבר ולבטים, לקרב וללמוד, לשוחח שיחות נפש, לחזק ולעודד. גרנו בשנים תשכ"א-ב', בחדר אחד, בצריף ההיסטורי שהיה על הבניין המיתולוגי בלוד ליד תחנת הרכבת...
ברוך נחשון על גג הישיבה בפרדס בלוד, תשכ"א
מאז ההלוויה הכואבת לפני שלושים יום הנני חושב עליך ועל עשרות השעות של שיחות נפש, מפגשים ואירועים שמפאת קוצר המצע לא נרחיב עליהם.
אנא, ברוך היקר, אל תשכח את מה שביקשו ממך כולם, בהלוויה ולפני סתימת הגולל, לזעוק ולבקש למעלה שתבוא כבר הגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו מיד ממש. עם הרבי נשיא דורנו בראשנו! יה"ר שיקויים מיד ממש היעוד: "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם, מיד ממש. אמן ואמן!
הכותב וחותם בצער רב ביגון ובדמע,
הרב יוסף הרטמן, שליח הרבי לנחלת הר חב"ד
מאפשרים לכם לקבל
