מכירים מושגים:

למה מאוחר?

חב"דניקים רבים נתקלו לא-פעם בשאלה: מדוע בחב"ד מתפללים בשעה עשר?

ובכן, כדי להבין מדוע החב"דניקים אינם ממהרים להתחיל להתפלל, יש צורך להקדים ולהיזכר מהי בכלל תפילה.

להתפלל - מה זה אומר?

במקור, משמעות המילה תפילה, היא 'חיבור'. היהודי העומד להתפלל, מנסה 'להתחבר' עם הקדוש ברוך הוא. כשיהודי פותח את הסידור, הוא חפץ לדבר עם בורא עולם ברצינות ובעבודת הלב. וזה לא קל בכלל.

רבים מגיעים לבית הכנסת, מניחים תפילין או גם מתעטפים בטלית, פותחים את הסידור, ממלמלים את מילות התפילה והולכים לביתם, כשהתפילה כלל לא 'נגעה' בהם. הם אמנם אמרו את כל המילים, מהודו ועד סוף שיעור התהילים, אך בלב פנימה לא נפעל מאום. חכמים כינו תפילה כזו, כ'מצוות אנשים מלומדה': כלומר – כמצווה הנעשית מתוך הרגל ובלא שימת-לב.

חסידות מבקשת לתת חיים לעבודת התפילה. חסידים אינם ממלמלים מילים – הם מתפללים, הם מבקשים להתחבר עם הקדוש ברוך הוא.

כיצד הם עושים זאת? מה הסוד שהופך את התפילה למלאת חיים וכוונה?

להתפלל - להתחבר

את הסוד הגדול, מלמדת אותנו כבר המשנה במסכת ברכות: "חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו את ליבם למקום". אותם צדיקים, שביקשו להתחסד עם קונם, היו מתבוננים זמן-מה קודם התפילה בגדלותו של הבורא ורק לאחר מכן היו ניגשים להתפלל. הקדמת ההתבוננות, גרמה להם להתפעלות שהפכה את התפילה למלאת חיים וכוונה.

כמו החסידים הראשונים, כך גם החסידים בדורות האחרונים. ההכנה החסידית לתפילה נעשית באמצעות טבילה במקווה, שתפקידה לגרום לאדם לתוספת טהרה ולביטול. לאחר מכן פונים החסידים ללמוד חסידות ולהתבונן בלימודם. מהותה של תורת החסידות היא ההבנה בגדלותו של השם ושפלותו של האדם.

יהודי שלומד חסידות כראוי קודם התפילה, ולאחר מכן מתבונן במשמעות הדברים – מקבל חיות מחודשת בתפילתו. כאשר הדברים נעשים באמת, התפילה מאירה באור אחר, שונה, כזה שמשנה את האדם וגורם לו לסיים את תפילתו מעט אחרת.

כל זה – לוקח זמן.

אדם הקם בבוקר וממהר לבית הכנסת, לא יוכל להספיק להתכונן וללמוד חסידות כראוי בטרם יגש לתפילתו. משום כך, נטו חסידים לאחר את תפילתם, מפני שלא הספיקו להתכונן אליה כראוי כאשר נעשתה בשעה מוקדמת.

אבל זה לא הכול.

כך נהג הרבי

במשך שנים רבות, הייתה התפילה בבתי הכנסת החב"דיים מתקיימת גם בשעה מוקדמת יותר. רק ה'עובדים' שעסקו בעבודת התפילה היו מאריכים בתפילתם לאחר סיום התפילה בציבור.

בתקופתו של אדמו"ר הריי"ץ, החל המניין של הרבי להתפלל בשעות מאוחרות יותר. הרבי הריי"ץ עם הגיעו לארצות הברית, החל להתפלל עם המניין בשעה 10, ומאז הפכה השעה גם לשעתו הקבועה של המניין של הרבי נשיא דורנו. בהזדמנות אחת אחת הסביר הרבי כי היות וכך היה מנהגו של אדמו"ר הריי"ץ, הרי גם הוא נוהג כך. זהו כנראה טעמם של גבאי בתי כנסת חב"ד, שביקשו לקבוע את המנהג בבית הכנסת שלהם, כפי שנהוג היה אצל הרבי.

ההכנה חשובה, השעה פחות

יחד עם זאת יש לדעת כי הרבי הורה במפורש כי ניתן בהחלט להתפלל גם בשעה מוקדמת יותר. בספרי חסידות חב"ד לא נכתב מעולם שיש להתפלל בשעה מסוימת. לעומת זאת נכתב בהחלט כי יש להתכונן לתפילה כראוי, גם כאשר ההכנות אורכות זמן-רב.

// ובקצרה:

בחב"ד לא מתחילים להתפלל בשעה עשר. בחב"ד מתפללים רק לאחר שמתכוננים כראוי לתפילה; בדרך כלל הכנות אלו אורכות זמן, ומשום כך מתחילות התפילות בבתי כנסת חב"ד בשעה מאוחרת. רבים מהחסידים מבקשים לנהוג כפי שנהג הרבי, ועל-כן מתחילים להתפלל בשעה 10 שהייתה השעה בה קבע הרבי את תפילתו.