הפגישה ההיסטורית

בפוזנא

אחד מגדולי דורו היה רבי עקיבא איגר זצ"ל, שחידושיו התורניים ופסקיו ההלכתיים מאירים עד היום את עולמם של הלומדים בישיבות ובבתי המדרשות. רבי עקיבא אייגר, או בשם משפחתו הפחות מוכר – גנז, שימש באחרית ימיו כרבה של פוזנא שבפרוסיה (כיום – בפולין), ונחשב בעיני בני דורו כאחד הגדולים שהכול כיבדוהו והעריצו את שמעו.

למרות היותו רב בעל שיעור קומה הנחלץ למען צאן מרעיתו, ולמרות היותו רב-פעלים בעסקנות, היה רבי עקיבא איגר ישר-דרך וחף מכל רגש של חשיבות בעיני עצמו. העולה מן המסופר עליו כי היה שפל רוח בפני כל האדם, ודורש טוב על כל עמו, בלא הבדל בין חוג וקהילה איזה שיהיו.

פגישה היסטורית

בשלהי שנת תקפ"ה, יצא אדמו"ר האמצעי בהמלצת רופאיו, לאזור כוח בעיירת המרפא המפורסמת 'קארלסבאד' שבצ'כיה. ארוכה הייתה הדרך לעיירת המרפא המרוחקת, ובמשך כשבועיים ימים הטלטל הרבי בין ערים ועיירות, בדרכו לקארלסבאד.

ציור ישן המתאר את מבנה העיר פוזנא

אחת הערים שעמדה בדרך לעיירת המרפא, הייתה העיר המפורסמת פוזנא שבפרוסיה. כמו בערים אחרות, גם כאן עצרה מרכבתו של אדמו"ר האמצעי, כשאת זמן העצירה מנצל הרבי למפגש עם אחת הדמויות החשובות בעולם היהודי – רבי עקיבא איגר.

 וכך כתב הרבי על פגישתו עם הגאון המפורסם:

"מחדושים דפה תקצר היריעה.

אך בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש [וירא אלקים], ולא ידע בעניני דהאי עלמא כלום, מלובש בזופעצע [= לבוש עליון] פשוט ושטריימל של עלקע קרוע (וזוגתו וב"ב כאשכנזים וערומים כו' וזה פלא). וקבל אותנו בכבוד גדול וביטול גדול, כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל אדם".

דיוקנו של הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל

בהמשך האיגרת, אותה מיען הרבי לחתנו אדמו"ר הצמח צדק ועוד, הוא מתאר כיצד פתח את דבריו בהלצה המתובלת בדברי תורה, מהם הוכיח כי רבי עקיבא צדיק הוא, ו"על כן ביקשתי שיברכני". הרבי מעיד כי דברים אלו "הי' לו לנחת גדול ושחק".

היחס לחסידים

השיחה התגלגלה לדיון תורני שבמהלכו, על־פי סיפורי חסידים, אמר אדמו"ר האמצעי בפני הגאון מאמר חסידות. על אחד ממאמרי אדמו"ר האמצעי המפורסם באריכותו, צויין בידי המעתיק כי זהו המאמר שנאמר בפני רבי עקיבא איגר. המאמר שקיבל את דיבור המתחיל "אל תצר את מואב", זכה להתייחסות הרבי שהביע פקפוק בעובדה שמאמר ארוך כל־כך נאמר בפניו של הגאון.

רבי עקיבא התעניין אצל אדמו"ר האמצעי אודות אביו, אדמו"ר הזקן, באמרו כי שמע אודותו. כך גם התעניין בנעשה במדינתו של הרבי שסיפר לו מעט אודות השנאת-חינם ששוררת בין המתנגדים לחסידים, וציין כי נראה שהגאון דורש טוב לכל עמו בצורה שווה..

בתגובה הרים רבי עקיבא את ידיו ואמר "חס ושלום"! כשהוא מביע את ריחוקו מן המחלוקת, ומציין כי למרות שהופץ עליו כי התנגד לחסידות, הרי שהיה זה שקר וסילוף.

לקראת סיום הפגישה, העניק הרבי לגאון הישיש שני חלקים משולחן ערוך אדמוה"ז, ספר תניא וספרים מתורת אדמו"ר האמצעי עצמו.

הרבי מסיים את תיאור הפגישה במכתבו תוך איחול "ונפטרתי ממנו בשלום ובכבוד גדול. כה יהי' מכל רבני וואהלין ורבני ליטא כו' וד"ל"..

לא רק רבי עקיבא איגר קיבל מספרי חב"ד. בצאתו קנה גם אדמו"ר האמצעי מהבחורים ששימשו את הגאון את ספר חידושיו של רבי עקיבא איגר.

•

מעט יותר משנתיים לאחר מכן, בשנת תקפ"ח הסתלק אדמו"ר האמצעי, ואדמו"ר הצמח צדק עלה במקומו לרשת את נשיאות חב"ד. עשר שנים לאחר מכן, בשנת תקצ"ח הלך לעולמו הגאון רבי עקיבא איגר.