גלגוליו של

דף הגמרא

 מהדורת שונצינו 

משפחת שונצינו הייתה משפחת מדפיסים יהודית מפורסמת, שהחזיקה במשך מספר שנים את בית הדפוס העברי היחיד בעולם. בבית הדפוס של המשפחה, הודפס בפעם הראשונה ספר התנ"ך באותיות עבריות ובנוסח מתוקן ושלם.

בשנת ה'רמ"ד, פנו האחים שוניצנו להדפיס את התלמוד הבבלי. בני המשפחה הוציאו מתחת מכבש הדפוס שני כרכים ראשונים של גמרא – מסכת ברכות ומסכת ביצה. בהקדמתו למסכת ברכות, מציין אחד האחים את שנת ההדפסה כשנת "גמר"א" (רמ"ד).

משפחת שונצינו היו הראשון שעיצבו את דפי הגמרא כך שפירוש רש"י ופירוש התוס' יופיעו משני צידיה של הגמרא עצמה. הרעיון המוצלח של עיצוב דף הגמרא בצורה זו התקבל לדורות, ומאז ועד היום הוא שולט כמעט בכל הגמרות שאנו מכירים.

עמוד גמרא במהדורת שונצינו | הספריה הלאומית, ירושלים

 מהדורת בומברג 

תקופה קצרה לאחר המצאת הדפוס, הפך ענף ההדפסה לפופולרי ונפוץ בעולם. בתי דפוס צצו כפטריות אחר הגשם בכל רחבי אירופה ועד מהרה החלו ספרים שהיו עד אז לנדירים, הופכים למוצר זול (יחסית כמובן..) ומפורסם.

בשני מוקדים באירופה פרח הדפוס באותיות עבריות – איטליה וספרד. בונציה שבאיטליה קמו בתי דפוס נחשבים, ששימשו בין השאר גם להדפסת ספרי יסוד יהודיים. עבודת הדפוס כללה אז את עיצוב צורת דפי הספר, מה שהצריך מחשבה רבה והשקעה כדי להביא לתוצר קל יותר לקריאה וללימוד.

דניאל בומברג היה גוי נוצרי שהיגר מאנטוורפן שבבלגיה לונציה האיטלקית, על מנת להקים בית דפוס גדול. בין הספרים שבחר בומברג להדפיס היה ה'תלמוד בבלי'. מהדורת הגמרא שהודפסה בבית הדפוס שלו, הייתה המהדורה הראשונה במסגרתה הודפס הש"ס כולו.

חידושו הגדול של בומברג, היה מספור עמודי הגמרא בצורה המוכרת לנו. בומברג היה זה שקבע כי דפי הגמרא ימוספרו באמצעות אותיות, וכן שכל דף יורכב מעמוד א' ועמוד ב'. הוא גם זה שבחר להתחיל את הגמרא מדף ב', כשכוונתו ככל-הנראה לציין את עמוד השער כדף א'.

מהדורת בומברג | הספרייה הלאומית, ירושלים

 מהדורת וילנה 

חמישים מהדורות של תלמוד בבלי, הודפסו שוב מאז הדפסת הש"ס על ידי בומברג. כמעט כולן היו שוות בצורתם, במראם ובתוכנם. מאות שנים התקבעה צורתו של הש"ס בלא שמישהו יבקש להדרו ולשפר את צורתו.

בשנת תר"ם, הודפס לראשונה הכרך הראשון של הש"ס ב'דפוס האלמנה והאחים ראם' שבולינה ושש שנים לאחר מכן הושלמה המהדורה עם הדפסתו של הכרך האחרון. מהדורה זו, הייתה בבחינת חידוש עצום.

במהדורה זו סודרו דפי הגמרא מחדש, מגיהים רבים שקדו ודקדקו בנוסח הגמרא מתוך כתבי יד עתיקים. הושם גם דגש על יופי הדפוס ואיכותו. פירושים רבים, שעד אז נעדרו מכרכי הגמרות נוספו להם וקנו בהם שביתה עד לימינו אנו.

עמוד השער של אחד מכרכי ש"ס וילנה