אחת ולתמיד: מה משמעותו של היום שנקרא אסרו-חג?
אסרו חג. מושג מפורסם שאמנם מוכר לכולם, אך לאו דווקא מובן לכולם. רבים מאיתנו אומנם לא יתבלבלו אם יישאלו מתי חל יום ה'אסרו חג', ויידעו לציין שמדובר ביום שלאחר החג – אך האם אנחנו יודעים מהי משמעותו של היום? מה פירוש המילים 'אסרו חג' ומה מיוחד בו?
'לקשור את החג'
נתחיל מההתחלה. בספר התהילים נאמר "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח". 'לאסור' משמעותו – לקשור. חכמינו דרשו את הפסוק ואמרו – כל המוסיף על החג ומקשר אותו לימות החול שאחריו באמצעות אכילה ושתיה, תיחשב לו זכות זו כהקרבת קרבן.
מעתה, נלמד הפסוק כך: אסרו חג בעבותים – אם תקשרו-תחברו את החג לימות החול; עד קרנות המזבח – ייחשב הדבר לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח.
בתלמוד הירושלמי, ניתן ליום 'אסרו חג' שם נוסף: בריה דמועדא; ובעברית - בן המועד. כמו בן קטן הדומה לאביו, כך יום אסרו חג דומה במעט לחול-המועד בחגיגיותו ובדיניו.
אז מה עושים?
בהלכה נפסק כי ביום אסרו חג, יש להרבות באכילה ובשתיה. אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך שלו כך:
לפיכך נוהגין במדינות אלו להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג בכל שלש רגלים ואין מתענין אפילו חתן וכלה ביום חופתם
אסרו-חג שמח!
מאפשרים לכם לקבל
