באחרונה, נשמעים יותר ויותר קולות פומביים בשבח הפעילות החב"דית באירופה. מר סטוארט וייס, מנהל המרכז היהודי "אוהל ארי" ברעננה, ביקר במדינות אירופה וברית-המועצות לשעבר והגיע למסקנה כואבת. "בכל מקום שביקרתי מצאתי את הסינדרום הביזארי – יהדות בלי יהודים". הוא מספר על בית-הכנסת במזרח נורבגיה ללא מניין, בית-כנסת מפואר וחזן מוכשר בקופנהגן ללא מתפללים מקומיים. "אפילו בטאלין, אסטוניה, שם הרב החב"די שמואל קוט מצליח להשיג מימון לבניית בית-כנסת ומאכלס 200 ילדים בבית-הספר, הוא מודה כי יש אחוז מאוד נמוך של נערים עם שני הורים יהודיים". וייס שכתב על נסיעתו בעיתון "ג'רוזלם פוסט" הוסיף כי התופעה מתחדדת בפולין, שם מוקמים באחרונה בתי-קפה כשרים, להקות קלייזמר וחנויות ספרים יהודיות – אולם כמות היהודים במדינה היא 5 אלף בלבד. "במרכז המאמץ לשמר, ואפילו לדחוף, את החזרה היהודית לאירופה עומדת תנועת חב"ד. ממושמעים לאמונה של הרבי שאף יהודי לא יישאר מאחור, שלוחי חב"ד הקימו מרכזים בכל פינה בעולם שיהודי עלול לנחות", אומר וייס אבל מוסיף כי לדעתו אין היום מטרה לבנות מחדש חיים יהודיים בערי התפוצות שנגמרו. "הפעילויות הללו – אם זה לאנשי הקהילה בונציה או לתרמילאים ישראליים בקטמנדו – הם בהחלט מטרה חשובה וראוייה לשבח ותמיכה. אולם אני נגד השקעה לחדש חיים יהודיים בערים שבהם נרדפו ונרצחו".