כִּי לֶקַח טוב נָתַתִּי לָכֶם | החלוקה הייחודית של ערב יום כיפור
בערב יום הכיפורים מידי שנה, לאחר תפילת שחרית, היה הרבי נעמד בפתח חדרו ומחלק עוגות 'לעקאח', לעוברים על פניו.
ימי בראשית
במנהגו זה החל הרבי כבר בשנת תשי"א, עוד בטרם קיבל על עצמו באופן רשמי את הנשיאות. באותה השנה, ביקשו זקני אנ"ש מהרבי כי יאות לחלק להם 'לעקאח', והרבי נאות – באומרו: "הרבי (אדמו"ר הריי"צ) אמר שזהו מנהג עתיק - הבעש"ט נהג לומר: אני נותן לך לעקאח, ושה' יתן לך שנה טובה; ואביו - הרבי נ"ע – הוסיף: שנה מתוקה".
מספר בחורים נשלחו למאפיה סמוכה, קנו עוגות־דבש והרבי נעמד בחדרו לחלק 'לעקאח' לקהל.
בסיום החלוקה, הלך הרבי לביתו. אחד שלא מאנ"ש שאיחר את החלוקה, אזר אומץ, עצר את הרבי ברחוב וביקש לקבל גם הוא 'לעקאח'. הרבי התנצל ואמר שאין לו עמו, אך אותו יהודי לא הרפה והציע את עוגת הדבש שקנה זה עתה בעצמו. הרבי נענה ברצון, נטל את עוגת הדבש וחילק ממנה לאותו יהודי, וכן לרב מרדכי שוסטרמן והרב חיים מאיר בוקיעט שהתלוו לאותו יהודי ואיחרו גם הם את החלוקה.
כבקרת רועה עדרו
במשך שעות ארוכות היה הקהל עובר על פניו של הרבי. הרבי היה מגיש פרוסת עוגה מתוך קרטון גדול, ומאחל לעוברים "שנה טובה ומתוקה". בשנים הראשונות, המתין הרבי עד שיאמר כל אחד מהעוברים "איך בעט לעקאח", כלומר – אני מבקש לעקאח; ורק לאחר מכן העניק לו את פרוסת העוגה תוך איחול לשנה טובה ומתוקה. בשנים שלאחר מכן, עם ריבוי העוברים, הפסיקה הנהגה זו.
בהזדמנות מסויימת, הושיט אחד מהעוברים את ידו כשבה מונחת מפית נייר – על מנת שהרבי יעניק לו באמצעותה את עוגת הלעקאח; הרבי הגיב באמירה: "נעמען דאַרף מען נעמען אָן לבושים" [= יש לקחת ללא 'לבושים'..]. עם זאת, בדרך כלל, ליהודים שאינם חסידי חב"ד נתן הרבי את העוגה כשהיא עטופה במפית.
החלוקה מתרחבת
החל משנת תשל"ט ואילך, החל הרבי לחלק 'לעקאח' כבר בו' תשרי ובימים שלאחריו, כך שעד ערב יום הכיפורים כבר הספיק רוב הקהל לקבל, והחלוקה התקיימה רק עבור האורחים שהגיעו באותו יום.
מענין לציין כי אף שמנהג חלוקת הלעקאח שייך בעיקרו לערב יום כיפור, היה הרבי מחלק 'לעקאח' גם בהזדמנויות מאוחרות יותר (ראה להלן). במוצאי יום הכיפורים תשי"א נכנס אחד מאנ"ש לרבי וביקש 'לעקאח', מאחר שלא היה בעת החלוקה בערב יום כיפור. הרבי ענה: "איצטער איז ניט דער ענין פון ערב יו"כ, אָבער נאַ דיר ּפאַשען זיך אויף אַ גאַנץ יאָר" [= עכשיו אינו הענין דערב יום כיפור, אבל קח לך כדי להנות במשך כל השנה], ונתן לו חתיכת 'לעקאח'.
החל משנת תשי"ז חילק הרבי 'לעקאח' גם בהושענא רבה, לאלו שהפסידו את החלוקה בערב יום כיפור. חלוקה זו נערכה בפתח סוכתו של הרבי. מידי שנה, נשים נהגו לקבל 'לעקאח' מידו הקדושה רק בחלוקה זו שבהושענא רבה, מלבד שנת תש"נ בה קיבלו הנשים גם בערב יום כיפור..
לפני חלוקת־הלעקאח של שנת תש"נ הורה הרבי, שכל פיסת 'לעקאח' לחלוקה תהיה עטופה בדולר לשליחות מצוה של צדקה, בתוך שקית פלסטיק, וכך היה גם בשנים הבאות.