רגע לפני יום הכיפורים, חבר בי"ד רבני חב"ד ורבה של קהילת חב"ד במגדל העמק הגר"י הכהן הנדל, תוקף את המנהג שהשתרבב לאחרונה, לערות כפרות באמצעות שליח, וקובע כי אין כלל אפשרות הלכתית שכזו. מי שבכל זאת לא יכול לעשות על תרנגול, כותב הרב הנדל, יערוך על כסף.

במכתב, המתפרסם לראשונה כאן באתר COL, מתייחס הרב הנדל לשאלה, האם מי שאינו יכול לעשות כפרות על תרנגול לעצמו, מה עדיף לו לעשות? להשתתף בקבוצה של כמה אנשים שעושים ביחד על תרנגול אחד, לעשות שליח שיעשה עבורו כפרות שלא בפניו, או לעשות לעצמו כפרות על כסף.

להלן תשובתו של הרב הנדל:

מנהג הכפרות התחיל בתקופת הגאונים ויש אומרים שהתחיל יותר מוקדם מזמן הגמרא, והרבה טעמים נאמרו בו ומהם:

לעורר את האדם לחזור בתשובה, שכל מה שנעשה עם התרנגול הי' צריך לעשות איתו.

גבר תמורת גבר כקרבן.

כופר כמ"ש פדענו מרדת שחת מצאתי כופר, נפש אחר תמורתו.(ראה באריכות באנצקלפידי' תלמודית ערך כפרות חלק  ל"ב עמוד רכ"א ואילך, ובספר מועדים לשמחה ח"א סי' ח').

ומנהג הוא שלוקחים תרנגול לבן, זכר לזכר ונקבה לנקבה, וי"א שצריכים לקחת תרנגול לכל אחד ואחד, ולמעוברת לוקחים שתי נקבות וזכר אחד כיון שלא יודעים מין העובר.

ושוחטים אותו באשמורת הבקר, כי אז חוט של חסד גובר בעולם כדי להכניע הגבורות ומוציאים את דמו כדי להמתיקו ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח.

ואח"כ נותנים את הכפרות או פדיונם לעניים, כי נתינה לעניים היא כפרה כקרבן.

וסדר עשיית הכפרות הוא:

אמירת הפסוקים וסיבוב התרנגול מעל הראש.

עשיית מעין ד' מיתות בי"ד עם התרנגול.

הבאת התרנגול לשחיטה,וכיסוי הדם.

נתינת הכפרת או פדיונם לעניים.

ומנהגינו עפ"י רבותינו נשיאנו, להדר לקחת תרנגול לבן לכפרות תרנגול לכל אחד זכר לזכר ונקבה לנקבה, כיון שזה דוגמה ורמז לקרבן חובה שכל אחד הי' צריך להביא לעצמו, ולעשות אתו ככל הסדר הנ"ל .

ובפשטות נראה שע"י סדר עשיית מנהג הכפרות, לקיחת התרנגול ואמירת הפסוקים והסיבוב מעל הראש ,  משייכים אותו אליו ,שכל מה שנעשה עם התרנגול הי' צ"ל אתו והתרנגול הוא תמורתו  וכופר שלו, הרי עי"ז התרנגול נהי' הכפרה שלו, ולכן אין אדם אחר יכול להשתמש בו עוה"פ לכפרה, ואם בכל זאת מישהו אחר עושה עליו כפרות פעם שני' אין הכפרה עולה אלא לראשון בלבד כי זה הכפרה שלו.

ןלכן נראה לפענ"ד שא"א לעשות שליח על זה כי זה דבר שנעשה בגופו, וזה כמו מצוות שבגופו שלא שייך בזה שליחות, והדבר היחיד שאפשר לעשות ע"י שליח הוא להביא את התרנגול לשחיטה.

ולכן במצב שאין הוא יכול לעשות את כל סדר מנהג הכפרות עם תרנגול בעצמו לא יעזור לעשות זאת ע"י שליח.

וכן לפי מנהגינו שצ"ל תרנגול לכל א' אינו יכול להשתתף בקבוצה שעושים ביחד על תרנגול אחד.

וא"כ במצב כזה שא"א לעשות את הכפרות על תרנגול לעצמו הכי טוב והכי מהודר לעשות הכפרות על כסף שאז הוא יכול לעשות את כל סדר מנהג הכפרות  בעצמו,.

והרבי הסביר שהטעם שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר את האפשרות לעשות עם כסף הוא כי ע"פ קבלה יש לעשות עם תרנגול, אבל לעשות על כסף אין זה מנהג חדש, ולמי שאמר לרבי שמנהג זה מביא המשנה ברורה  אמר הרבי  "כך כתוב בספרים שנדפסו עוד קודם שנולד המשנה ברורה" (המלך במסיבו ח"ב עמוד כ"ג).

והמגן אברהם  מביא ראי' מרש"י בשבת פ"א: בשם הגאונים שהי' מנהג לעשות הכפרות עם זרעים ולאו דוקא שצ"ל עם בע"ח.

ועוד שהרבי הו"ל חוברת באנגלית בשנת תש"ד בהוצאת קה"ת  בשם "קידוש ותפילות ר"ה יו"כ"  חידש שם נוסח לאמר כשעושים כפרות על כסף, "אלו המעות תלכנה לצדקה" ונוסח זה לא מובא באף מקום.

ועוד איתא בספר יפה ללב (ח"ב או"ח תר"ה סק"ב) להרב ר.נ.י.פאלאגי ז"ל (הובא באחרונים) שאותיות כסף במילואן כף-סמך-פה בגי' 305 ואןתיות כפרה ג"כ בגי' 305 שכפרות עם כסף עושה לו כפרה.

ואין  להביא ראי' ממ"ש בספר כתר שם טוב מהרב ש"ט גאנין ( ח"ו עמוד 229 ) שאפשר לעשות כפרות גם שלא בפניו, כי שם מדובר במקומות שהמנהג הוא שאין כל א' עושה את הכפרות לעצמו אלא דוקא אבי המשפחה עושה את הכפרות לכל המשפחה קודם לעצמו אח"כ לאשתו ואח"כ לבניו ובנותיו, ולכן  גם אם א' מבניו אינו נמצא אתו עושה עבורו שלא בפניו, אבל  לפי מנהגינו שכל א' עושה לעצמו ד א"א לעשות שלא בפניו .

ולסיכום:

מי שאינו יכול לעשות מנהג הכפרות עם תרנגול בעצמו, הכי טוב ומהודר הוא לעשות כפרות עם כסף,וא"א לעשות כפרות ע"י שליח.