כשחגורה שחורה 'בקראטה' נפגשת עם "חגורה שחורה" של שליח חב"ד - נוצרת לה חגיגת בר מצוה בגיל 35.

וכך מספר הרב שמחה ליפסקר, שליח הרבי בבית חב"ד נשר, ל-COL: "היי, בחור, כך קראתי לו אז, רוצה רגע להיכנס להשלים מניין"?... "בשמחה אבל רק ל-5 דקות כי אני צריך להיכנס לאימון", ענה לי הבחור. כך התחילה ההיכרות שלי עם "הבחור", נשמה יקרה, איש מיוחד ונדיר בשם אבי.

הוא מתאמן בקראטה, אני מתאמן ללקט כל יום 10 יהודים יקרים למניין של מנחה וערבית בימי החול, מניין שהתחיל מאז פסח אל תוך הקיץ. אבי, נענה לבקשה על אף שלא ידע כיצד מתפללים, ואף הסכים לבקשתי להניח תפילין.

כשהוא הגיע לאימון הבא, הוא כבר פנה מעצמו וביקש שלאחר הנחת תפילין, נלמד יחד משהו. "אני רוצה ללמוד תורה", כך הוא שח לי לפי תומו והמשיך לספר בחצי כאב: "תמיד רציתי לדעת יותר ובבית הספר בו למדתי, לא לימדו תורה ולא ידעו לענות לשאלותיי על התורה, זה ממש מעניין אותי..."

וכך בשבועות האחרונים התחילה לה קביעות של פעמיים בשבוע, שני וחמישי, אבי מתקשר בצהריים, מבקש לשריין זמן ולקבוע עימי שנשב יחד ב'חברותא' לחצי שעה קודם תפילת המנחה ללימוד שיעור תורה, עם הנחת תפילין ותפילה קצרה".

הרב ליפסקר משתף כי "בתענית 'צום גדליה', לאחר השיעור תורה והנחת התפילין, סיפרתי לאבי שתיכף תהיה תפילת מנחה, והיום היא תהיה מיוחדת, עם ספר תורה בשל התענית. ואז, כנראה מתוך הרגל של שליח חב"ד ובסייעתא דשמייא, שאלתי אותו: "אבי, עלית פעם לתורה, קראת פעם בתורה?"...

אבי מסתכל עלי, ומניד ראשו לשלילה. אני מופתע ושואל שוב: "אבי, לא עשית אף פעם בר מצווה?" והוא עונה לי בפשטות ובשקט, "לא. לא עשיתי אף פעם בר מצוה"...

"קשה לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בי באותו הרגע ובאבי בן ה-35, שעוד לא קלט מה הולך להיות פה, ובחברים שישבו והתכוננו כבר להתחיל את התפילה. שכחנו את הצום, את הסחרחורות, את הצמא ואת הרעב, שמתי על אבי טלית, והוא בירך בהתרגשות.

הוצאתי שקית סוכריות מהארון, והודעתי לכולם: "חברים, היום, כעת, יש לנו חגיגת בר מצוה לאבי שלנו!" זה אמנם גיל 35, ולא 13, אבל כדי להיות "בן מצוות" לא מאוחר אף פעם.

התפילה החלה, הוצאנו את ספר התורה, אבי עלה לתורה ובירך בהתרגשות: "ברכו את ה' המבורך..." ובשמחה ושירה, בהתרגשות ובהודי-ה, בעשרת ימי תשובה ובצום על חורבן בית המקדש הראשון, זכינו לבר מצוה של עוד נשמה יהודית אובדת שחוברה לה יחדיו עם שאר הנשמות של עם ישראל שכולן הן "חלק אלוקה ממעל ממש" וידענו והרגשנו היום יותר מכל יום אחר, שעם ישראל חי ובעז"ה הנה הנה משיח בא!