הפרוזבול – מהו? • הסיפור הפחות־מוכר של שנת השמיטה
הפרוזבול
מהו?
כולם מדברים על מצוות השמיטה העומדת לפתחנו, אותה נזכה לקיים בעוד מספר ימים עם פרוס עלינו השנה השביעית - שנת השבתון. מקיימי המצווה, להם נאה התהילה הם גיבורי הכח, אנשי השדות, החקלאים הנוטשים את עבודתם ומפקירים את פירותיהם למען הכלל.
מעשה זה של שמיטת שדה ונטישת העבודה הרי הוא מעשה של גבורה עילאית, ועל המקיימים אותו המליצו חכמינו ז"ל את הפסוק "גיבורי כח עושי דברו".
עם זאת, לצד המצווה על שמיטת ועזיבת הקרקעות בשנה הבאה, ציוותה התורה את עם-ישראל ציווי נוסף ויוצא דופן; וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'.
כלומר, בהגיע השנה השביעית, על היהודי 'לשמוט' את כל החובות אותם צריכים אחרים להשיב לו. מצווה זו בעצם מיטיבה עם העניים הנזקקים בדרך־כלל ללוות כסף מאחיהם העשירים, שבבוא שנת השמיטה זוכים כי המלווים יותרו להם על חובם ויעשו עמם צדקה.
לצד הציווי על שמיטת הכספים, מזהירה התורה את עם-ישראל שלא יחשוש מלהלוות כספים לנזקקים לכך בהתקרב שנת השמיטה, מפני שהחוב עתיד להשמט.
הלל הזקן מתקן פרוזבול
מצוות שמיטת הכספים, כמו גם מצוות שמיטת הקרקעות, תלויה בכך שעם ישראל יושב על אדמתו. כלומר – קיום המצווה מן התורה, נדרש רק בשעה שרובו של העם נמצא בארץ הקודש ומתגורר בה. אלא שלאחר גלותם של עשרת השבטים, בטלה מעם ישראל חובת קיום מצוות השמיטה, מפני שכעת – לאחר צאת עשרת השבטים לגלות – שוב אין רובו של עם ישראל יושב על אדמתו.
למרות זאת, בחרו חכמי ישראל לתקן את מצוות השמיטה כחובה מדרבנן, וזו היא הסיבה לשמירתם גם בימינו אנו – על-פי ציווי חכמים, אף שמן התורה אין על כך חיוב.
תקופה קצרה לפני חורבן בית שני, בשעה שהיה הלל הזקן נשיא הסנהדרין, נוכח הוא כי אין העם עומד כראוי לקיום מצוות שמיטת כספים. רבים נרתעו מלהלוות לחבריהם כספים בהתקרב שנת השמיטה, מפני שלא חפצו לוותר על כספם. או-אז תיקן הלל הזקן את מנהג עשיית הפרוזבול, בו אנו מחזיקים עד היום.
תקנה לעניים ולעשירים
פירוש המילה פרוזבול היא – תקנה לעניים ולעשירים. הפרוזבול בא לעזרת העשירים, והעניק להם 'היתר' לגבות את חובותיהם, ובא לעזרה גם עבור העניים שבזכות הפרוזבול שבו להלוות להם כספים גם בהתקרב שנת השמיטה.
כיצד עובד ה'פרוזבול'?
הדין הוא כי על האדם 'לשמוט' את חובותיו האישיים, אך חובות שאדם חייב להחזיר לידי 'בית-דין' אינם נשמטים בשנה השביעית. הפרוזבול, מעביר את האחריות על החובות מידיו של האדם הפרטי לידי בית-דין. אמנם, הכסף מגיע בסופו של דבר לידיו של המלווה, אך נוסף לתהליך חלקו של בית הדין, האחראי כביכול להשבת הכסף. הפיכת החוב מחוב אישי, לחוב הנמצא באחריות בית הדין 'מחריגה' אותו מדין שמיטת כספים.
מה עושים?
תהליך עשיית ה'פרוזבול' פשוט מאוד ולא-מורכב. על היהודי המבקש לקיים את המנהג, לקבץ שלשה יהודים המהווים יחד 'בית דין', ולומר בפניהם: הֲרֵינִי מוֹסֵר לָכֶם כָּל חוֹבוֹת שֶׁיֶשׁ לִי שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָם כָּל זְמַן שְׁאֶרְצֶה.
בין הפוסקים נוצרה מחלוקת – מתי יש לערוך את הפרוזבול, בערב שנת השמיטה או במוצאי השנה. לפי שיטת אדמו"ר הזקן, יש לערוך פרוזבול גם בערב השנה וגם במוצאי השנה. לפי המנהג, ביום ערב־ראש־השנה, לאחר עריכת 'התרת נדרים', אומרים גם את נוסח ה'פרוזבול'. יחד עם זאת, כדי לקיים את התקנה בהידור יותר, ראוי לחתום גם על שטר של 'פרוזבול'.
קרדיט תמונות: shutterstock
מאפשרים לכם לקבל
