לפני שישים ושש שנה, בה' אייר שנת תשט"ו, כתב הרבי לאחד מצאצאיו של רבה האגדי של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בנושא הוצאה לאור של חידושי התורה של סבו.

וכה כתב הרבי:

הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר צבי שי'

שלום וברכה!

...אתעניין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה"ג והרה"ח כו' מוהרי"ח ע"ה זוננפלד, או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יוצאי חלציו מתעסקים בזה, וכמרז"ל עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'.

ובשנת תשל"ד כאשר הגיע הרב יחיאל זלמן זוננפלד אל הרבי לרגל חתונת בנו הרה"ח הרה"ת הרב שמעון זוננפלד עב"ג חנה לבית פוזנר, נכנס ליחידות והרבי שאלו: "האם ישנם כתבים של הסבא בקבלה? ואם כן כדאי מאוד להדפיסם, לתועלת הרבים".

•

השבוע זה קרה שוב ושפתותיו של הגרי"ח זוננפלד שוב דובבות היו כשאחד מצאצאיו הדפיס את דברי תורתו בנושא "מצות ביכורים ע"י אשה".

בבר המצוה לנכדי הת' מנחם מענדל זוננפלד שהתקיימה השבוע באלעד הוציא לאור חתני - אבי הבן - הרה"ג ר' אליעזר זוננפלד חוברת תשורה לכבוד שמחת הבר מצוה ובה קיבץ את דברי תורתו של סבו זקנו בנושא הנ"ל לצד גאוני דורו שהתפלפלו עמו בבימות שונות בנושא זה.

את הקונטרס ואת דברי תורתם של גדולי עולם שהתכתבו ביניהם, עיטר חתני הרב זוננפלד בהערות מפליאות והוסיף מדיליה נופך רב כיד ה' הטובה עליו ותשורה זו מהוה יצירה נפלאה בדיון הפורה בה בדין חובת האשה בהבאת ביכורים.

הפתעת חוברת התשורה היא שאחד מאלו שדנו עם הגרי"ח זוננפלד בנושא מצוות הביכורים, הוא הגאון רבי שלום לייב אייזנבך שלשניים הללו יש כיום צאצא משותף והוא חתן הבר המצוה מנדי זוננפלד שאמו היא ממשפחת אייזנבך נצר לרבי שלום לייב אייזנבך. על כן קרא חתני את שמה של התשורה בשם "דברי חיים ושלום" כשמותם של שני הסבים.

בעיני רוחי אני רואה את שני הסבים הללו הגרי"ח זוננפלד והגרש"ל אייזנבך רוקדים יחדיו כשהם משקיפים ממרום ורואים את נינם המשותף חוזר מאמר דא"ח ועורך סיום מסכת בחגיגת הבר מצוה אל מול פני האורחים הרבים שבאו להשתתף בשמחתו.

•

בתשורה זו מובאים בין היתר קורות חייהם של הגאונים הנ"ל וגם על הקשר המיוחד של הגרי"ח זוננפלד לאדמו"ר הריי"ץ בקשר לחג הגאולה של י"ב בתמוז:

במכתב קול קורא שכתב הגרי"ח זוננפלד, בשנת תרפ"ח הוא מביע את דעתו ובינתו אודות קביעת חג הגאולה י"ב תמוז ואלו דבריו:

גם אני משתתף עם כב' הרבנים הגאונים והצדיקים שליט"א די בכל אתר ואתר שקבעו את יום י"ב תמוז הבעל"ט, יום השנה לשחרורו של הגאון הקדוש והמפורסם כ"ק האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש שליט"א, בשנה שעברה ממדינת רוסיא הסובייטית.

בהגנתו האמיצה לכל קדשי דתנו, אשר במסירות נפש ממש חרף את נפשו הטהורה בעד קדושת תוה"ק ובעד כל עם ישראל. ונודה לה' הטוב על חסדיו הרבים ורחמיו הגדולים שעשה עם הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א בהצילו מתגרת הידיים האכזריות החפצים לבלע את כל קדש ה'.

וביום הזה יעלה לזכרון על לוח לבות כל אחינו היקרים שלומי אמוני ישראל, להתעורר בהתעוררות קודש, לחזק ולתמוך במוסדי התורה והיהדות הצרופה, כי יום זה שבו יצא לחפשי הלוחם הקדוש האדמו"ר מליבאוויטש יקר וגדול הוא למאוד, ומוטלת חובה קדושה על כל אחד ואחד להכיר בהכרה ברורה את ערך יום הגדול הזה בהחזקת ותמיכת כל מוסדות התורה והמסורה וביחוד ברוסיה.

הכותב וחותם לכבוד כ"ק האדמו"ר שליט"א הגאון הצדיק מליובאוויטש

המחכה לישועת ישראל בגאולה שלימה

יוסף חיים זאננענפעלד

•

על קול קורא זה הואיל אדמו"ר הריי"ץ להשיב:

ב"ה ג' ט"ו תמוז תרפ"ח

ריגא - לטביא

כבוד הרה"ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות, הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עמוד הימיני פטיש החזק כו' וכו' כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א

אחדש"ה כת"ר שליט"א

בשמחה קראתי ברכת כת"ר לימי י"ב וי"ג תמוז, ויתן הא-לקים אשר יתקיימו כל הברכות בגו"ר, ומקרב ולב עמוק אביע תודתי בעד ברכת כת"ר.

המצב ההווה של היהדות וחיזוק הדת, ולימוד התורה, במדינת ארץ מולדת הוד כ"ק אבותי רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ומולדתי, דורש עזרה ותמיכה ברוח ובפועל טוב מאת אחינו היקרים יחיו יושבי שאר המדינות ה' עליהם יחיו, על ידי נשיאי ישראל הוד כבוד הרבנים הגאונים שליט"א.

דעת לנבון נקל כי דרכי העבודה הן המה רק בארחי מישור ונועם במעלת דברי חכמים אשר בנחת נשמעים, וכתיב כבוד א-לוקים הסתר דבר, ומאוד ינעם לי השתתפות כת"ר, בעבודתנו זאת, אשר תשועה ברוב יועץ לקרב ליבן של ראשי עסקני הציבור והכלל - בלי הבדל מפלגה ושאיפה - אל עבודת העזרה של הצלת התורה והיהדות במדינתנו האדירה יע"א.

ובזה אבקש את כבוד הדר"ג אשר יואיל נא לכתוב לי חוות דעתו הרחבה עם מי מעסקני הציבור במדינות הידועים לכת"ר אפשר לבוא בכתובים בענין זה, למען להגיע בעזרתו ית' אל התכלית האמור.

וכאשר אקבל מענה מכת"ר אז אוסיף לבוא בכתובים עם הדר"ג לבאר מצב העבודה בעבר ובהוה, והא-ל הטוב יזכנו להיות חלקנו מן המועילים ומשפיעים רב טוב לבית ישראל, ואין טוב אלא תורה תמימה המאירה באור כי טוב גם בטוב הנראה והנגלה.

ויקבלו החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו הדו"ש מוקירו ומכבדו כערכו הרם והנישא.

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב זה הוא רק אחד מתוך כו"כ מכתבים שנשלחו מהרבי הקודם אל הרב זוננפלד כאשר ההתכתבות ביניהם החלה עוד בשנת תרפ"א וכבר נכתב באיזהו מקומן על הידידות והערכה ששררה ביניהם שבאה לידי ביטוי מאוד בביקורו של הרבי בירושלים והרב זוננפלד יצא מגדרו כדי לכבדו בכל מיני כיבוד.

•

בתשורה זו הובאו גם ממנהגיו והליכותיו בכל הקשור לפנימיות התורה ולדרכי החסידים. בין השאר מסופר עד כמה הקפיד על טבילה במקוה וכאשר נשאל ע"י רבי איסר זלמן מלצר בעל אבן האזל על הקפדתו לטבילה התבטא ואמר: אם המקוה יכולה לפעול אצל גוי ולעשותו יהודי כשמתגייר, ברור איפוא עד כמה כוחה גדול לפעול למי שהוא כבר יהודי...

כמו כן היה עוסק ביום השבת להגות בספר הזוהר ואף היה משתדל לבוא למניני החסידים בתפילותיהם למרות שהיה מתפלל בנוסח אשכנז וזאת כדי שיוכל לומר את תפילת 'כתר' שאינה מופיעה בנוסח אשכנז.

התשורה מסתיימת באילן יוחסין מפורט בו נראה כמה דורות קדמו לחתן הבר מצוה הן מצד סבו הרב יוסף חיים זוננפלד והן מצד סבו הרב שלום לייב אייזנבך וניתן לומר עליה כי היא מיוחדת במינה ובולטת מאוד בנוף התשורות מפאת איכות הדברים הכתובים בה.