נזכור שאנו צוות, לא רק כשיש לנו פנצ׳ר בגלגל
זה היה בקורס לרבנים צעירים של מרכז רבני אירופא לפני כמעט עשור. המרצה, הרב איתן אקשטיין, לימד אותנו על ׳עבודת צוות׳.
הנה משהו שאני זוכר:
ארבעה אנשים שנוסעים יחד מתל אביב לירושלים לשם אותה המטרה, למשל לחתונה, האם הם צוות? ברור שלא. ״אתם יודעים מתי הם ייהפכו מסתם ארבעה אנשים שנוסעים יחד, לצוות?״, כך המרצה. ״אם יהיה להם פנצ׳ר בגלגל, באותו הרגע הם ייהפכו לצוות״.
הוא ציטט את המומחה האמריקני לעבודה ארגונית, וויליאם ג׳ דאיער, שכתב: ״צוות הינו אוסף של אנשים המוכרחים להיעזר בשיתוף פעולה קבוצתי, אם ברצונו של כל חבר להגיע להצלחה אופטימלית ולהשגת המטרה״.
•
איך כל זה קשור אלינו? נורא פשוט - אנחנו צוות! כלומר, אנחנו צריכים לזכור, שאנחנו, כל אחד ואחת מבני עמנו, צוות. כי השבוע, בפרשה שתמיד מגיעה לפני ראש השנה, יש את המשימה, שמהווה את ההכנה ליום הדין: ״אתם ניצבים היום כולכם, לפני ה׳ אלוקיכם״. ואז, מונה הפסוק עשרה סוגים בבני ישראל - ״ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך. מחוטב עציך, עד שואב מימיך״.
במילים פשוטות: היום, כלומר בראש השנה יום הדין והמשפט, אתם נצבים יחד! ראשיכם ושואביכם, זקניכם וחוטביכם, אתם צוות אחד. נכון, אינכם שווים, אבל זה כי אינכם אמורים להיות שווים. אתם כן אמורים להיות שונים, כי רק כך, כשכל אחד יתן מהכישורים והיכולות השונות שלו, הצוות ישיג את מטרתו.
הבעיה היא שאנו נזכרים שאנו צוות ולא סתם אסופת אנשים, רק כשיש לנו פנצ׳ר בגלגל. למשל, מלחמה הופכת את כולנו לצוות אמיתי. צוות שמכיר במעלת כל יחיד ובחיבור האמיתי שיש ביננו כעם.
ופרשת נצבים באה לומר לנו, תזכרו שאתם צוות אחד גם שאין פנצ׳ר. תאהבו ותכבדו, התנהלו באהבה גם כשאין אזעקות וטילים.
חברים, אין הכנה טובה מזו לראש השנה. באמת שאין.
שבת שלום ושנה טובה,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
