ישנם תמונות שייחודם בולט לעין כל. תמונות המבטאות בלי קול כי הן מסתירות מאחוריהם עובדות מיוחדות. וישנם גם תמונות שבמבט ראשון נראות 'פשוטות' וחסרות כל סיפור ייחודי משלהן. לעיתים זו עוד תמונה בחלוקת דולרים או רגע מהתוועדות שנדמה שיש עוד רבים כמותם. אך כאשר מתבוננים פנימה, אל הפרטים, עלולים למצוא בהם עולם ומלואו. בסדרת הכתבות 'מאחורי התמונות' נתחקה אחר סיפורם של תמונות – מפורסמות או נדירות, ונביא סיפורים ועובדות מרתקות המסתתרות מאחוריהם.

פרק תשיעי:

הכנסת ספר תורה חשאית

השמועה הסודית עברה כאש בשדה קוצים – הרבי יכניס מחר ספר תורה לארון הקודש ב770!
האירוע, שהיה אמור להתקיים תחת מעטה חשאיות הפך במהירות למפורסם, ולמחרת - ערב שבת פ' ניצבים־וילך - כאשר הכניס הרבי את הספר ניתן היה למנות נוכחים רבים בלתי־קרואים שהשתתפו במעמד.

לשלוח ספר תורה

סודו של הספר המיוחד, נעוץ אי־שם בתוניסיה שבצפון אפריקה. השנה היא תשכ"ט, ושליח הרבי, הרב ניסן פינסון ע"ה מדווח לרבי כי שלטונות המדינה מערימים עליו קשיים, וכעת מבקשים לסגור את מוסדות חב"ד במדינה, מה שעלול להוביל גם לגירושם של השלוחים מהמקום. המענה שהגיע היה מופלא – הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירה.

מהשליח הרב ניסן פינסון מנעו באותם ימים השלטונות את היציאה מתוניס, ובשל כך יצאו לשליחות החשובה רעייתו ובנו ר' יוסף יצחק, כשברשותם ספר התורה שנשלח מקהילת תוניס.

עם הגיעם לקראון הייטס, נכנסו השניים לרבי, כשאליהם נלווה דודם, ר' יהושע פינסון ע"ה, גבאי בית הכנסת 770. הרבי הורה להם כי בתחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ורק אחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770.

הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם בישר שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.

הגזירה התבטלה

לימים, סיפר הרב ניסן פינסון ע"ה על מה שהתרחש לאחר מכן:

"הרבי הורה שאחי יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו הק' ובמעמד השתתף גם הרה"ח בנימין ע"ה גורודצקי. 

"היה שם אדם שהיה בעל 'חיוב' וניגש אל התיבה לתפילת מנחה. הרבי שלח את הרב חודוקוב להודיע לו שיוותר הפעם לטובת אחי ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר'). אחרי תפילת מנחה שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר [על פי המסופר בכמה יומנים, התפלל הרבי מנחה רק לאחר הכנסת הספר. המערכת] יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש".

העובדה שהידיעה על הכנסת ספר התורה ואמירת המאמר התפרסמה לקהל על אף בקשתו של הרבי לשמור עליה חשאית, גרמה לכך שהרבי הבהיר כי במקום אמירת מאמר באותו היום - יאמר למחרת (ביום השבת קודש) שיחה בעניין זה. אכן, למחרת בעת ההתוועדות אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש"אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא" (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...).

"אין צורך להוסיף שעם סיומו של אותו מעמד שמימי, התבטלה הגזירה הקשה", סיכם הרב פינסון את הסיפור הפלאי.