רבי צבי אשכנזי או "החכם צבי", היה מפורסם כלמדן גדול ובקי בכל חדרי התורה, כמנהיג בעל שיעור קומה וכלוחם אמת למען טוהר החיים היהודיים. הוא הרבה לנסוע ממקום למקום ושימש ברבנות הן בקהילות אשכנזיות והן בספרדיות. ומכאן גם כינויו "חכם", השגור יותר בפי העדות הספרדיות. הכינוי "אשכנזי" הודבק לו על כי שימש ברבנות בהרבה קהילות גרמניות.

צולם באזור בו שכנה בעבר 'מוראביה'

ה"חכם" הצעיר

רבי צבי אשכנזי נולד בעיירה קטנה במורביה (כיום - צ'כוסלובקיה), בשנת ה'תי"ח, לאביו רבי יעקב ז'ק שנמנה אף הוא על הלומדים. עוד בילדותו עברה משפחתו לגור לאלט־אופן (רובע עתיק בבירת הונגריה, בודפשט) שם התגוררה משפחת אמו. צבי הצעיר למד תורה לראשונה מפי אביו וסבו, רבי אברהם הכהן, שעמד בראש הישיבה המקומית. לאחר מכן הוא נשלח לסלוניקי, יוון, שם למד תורה מפי הגאון המפורסם, רבי אליהו קובו. בהדרכת רבו זה הפך רבי צבי הצעיר לאחד הלמדנים המופלגים של דורו, כשהוא מתמחה במיוחד בגמרא ובהלכה, על כל מקצועותיה.

רבי צבי הצעיר עוד לא היה בן 18, כאשר בית הדין הגדול של קושטא הסמיך אותו ונתן לו את התואר "חכם"; תואר זה ניתן אך לעתים רחוקות לאדם צעיר כזה. מכאן ואילך נקרא רבי צבי אשכנזי על ידי הציבור הספרדי "חכם צבי".

מסלוניקי הוא חזר לבית אביו באלט־אופן, נשא אשה והתישב במקום, כשהוא מתכונן לחיים שקטים – של שקידה והתמדה בלימוד התורה. אולם שאיפתו הופרה כעבור שש שנים, כאשר העיר הפכה לזירת קרבות בין הצבא האוסטרי לבין הטורקים. העיר כותרה והושמה במצור, אולם ההגנה היתה יעילה והצרים על העיר שלא יכלו לכובשה, המטירו עליה פגזי תותחים לרוב. פגז אחד פגע בביתו של חכם צבי, הרג את אשתו ובתו היחידה.

גלות ונדודים

על כס הרבנות

בברלין הוא התחתן בשנית, בנושאו לאשה את בתו של הרב משולם זלמן נוימארק שכיהן כרב בקהילות "אה"ו" — אלטונה, המבורג, וונדסבק. כאשר נפטר חותנו, ביקשוהו פרנסי הקהילות הללו לשבת על כס הרבנות במקום הרב נוימארק. אשתו, שרה, השפיעה עליו לקבל את ההצעה והוא הסכים בלב כבד.

רבי צבי אשכנזי לא היה איש פשרות ולא היה מוכן להכניע עצמו בפני עשירי ותקיפי הקהילה. כך אירע שלא היו ימים מרובים עד שהתארגנה נגדו אופוזיציה חזקה שמתחה ביקורת על מעשיו ולא רק שהשתדלה להזיק לו מבחינה כלכלית, אלא איימה בשלילת משרתו כרב.

אלה מראשי הקהילה שהתנגדו לחכם צבי, הזמינו למקום רב אחר במקומו. המועמד החדש היה הרב משה מרוטנבורג, שלא היה משיעור קומתו של החכם צבי. אולם פרנסי הקהילה הערמומיים, שקיוו לגרור את החכם צבי למחלוקת עם הרב החדש, נחלו אכזבה כאשר, להפתעתם הגדולה, התפשר הרב אשכנזי עם "יריבו" החדש, והציע לו לכהן ברבנות לסירוגין, ששה חודשים כל אחד.

לרוע המזל לא פעל הסדר זה כראוי וחכם צבי שהעדיף עצמאות על כניעה לעשירי ותקיפי הקהילה, התפטר מתפקידו כרב ראשי של אה"ו וצמצם את פעילותו הרוחנית לתחומי בית כנסת פרטי קטן, שם היה מוקף מספר מצומצם של ידידים ומעריצים נבחרים. כעבור שנה, בשנת ה'ת"ע, הוא נענה לקריאת הקהילה האשכנזית של אמסטרדם ונאות לעלות על כס הרבנות של עיר זו.

השפעתו ופעולותיו

משך שנות כהונתו באה"ו הטביע חכם צבי את חותם אישיותו הגדולה על קהילות אלו. עד כי השפעתו החיובית הורגשה שם, עוד הרבה זמן אחרי שהוא כבר לא היה שם. הוא בנה שם ישיבה גדולה בה למדו צעירים רבים שהיוו לאחר מכן את המנהיגות הרוחנית של הסביבה הקרובה והרחוקה. הוא אף הנהיג את לימוד המשניות מדי יום לפני תפילת ערבית, ליהודים העסוקים במלאכה ומסחר כל היום ואין תורתם אומנתם. בשבת בבוקר הוא לימד שיעור בפרשת השבוע לאנשי קהילתו. מנהגים אלה, שחיזקו את הקהילות מבחינה רוחנית ודתית, נשארו בתוקף שנים רבות.

המשך יבוא

קרדיט תמונות: shutterstock | מבוסס על "שיחות לנוער"