קבוצה של רבני חב"ד, ראשי ישיבות ופוסקים, פרסמה מכתב חסר תקדים לעידוד הקמת עירובין בערים גדולות וקטנות בארץ וברחבי העולם, כדי שיתאפשר ליהודים לשאת ולטלטל חפצים ברשות הרבים בשבת ללא חשש.

"על פי פסק אדמו"ר הזקן שבזמנינו זה אין לנו רשות הרבים דאורייתא, ועל פי דברי רבותינו נשיאינו ובכללם דברי רבינו נשיא דורנו, מצוה עלינו לתקן עירובין בעיירות בכל מקום שאפשר לתקן עירוב כשר לכתחילה – על פי פסקי השו"ע ופסקי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק –  כדי להציל ממכשול וכדי להתיר הטלטול ברחובות", כותבים הרבנים במכתבם, ומדגישים כי העירוב חייב להיות "תחת אחריות רבנים ודיינים מומחים בהלכות עירובין, ומפוקח באופן תמידי באמצעות משגיחים."

על המכתב חתומים שורה ארוכה של רבני חב"ד, ראשי ישיבות ופוסקים.

המכתב המלא - לקריאה>>>

"קול קורא

הננו בזה לגלות דעתנו לכללות אנשי שלומינו די בכל אתר ואתר, שעל פי פסק אדמו"ר הזקן שבזמנינו זה אין לנו רשות הרבים דאורייתא, מחמת כמה טעמים, ועל פי דברי שאר רבותינו נשיאינו ובכללם דברי רבינו נשיא דורנו, מצוה עלינו לתקן עירובין בעיירות בכל מקום שאפשר לתקן עירוב כשר לכתחילה – על פי פסקי השו"ע ופסקי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק –  כדי להציל ממכשול וכדי להתיר הטלטול ברחובות, ובלבד שהעירוב יהי' תחת אחריות רבנים ודיינים מומחים בהלכות עירובין, ושיהי' מפוקח באופן תמידי באמצעות משגיחים. 

בכמה הזדמנויות גילה רבינו זי"ע דעתו הקדושה בפני הרבנים והעוסקים בצ"צ בארצנו הקדושה ת"ו ובחו"ל, אשר מצוה רבה היא לתקן עירובין בעיירות, ו"זכות גדול ונפלא הוא" לכל המסייעים לדבר מצוה זה, כי על ידי העירובין נשמרים אלפים ורבבות מישראל ממכשול חילול שבת בשוגג או אפילו במזיד רחמנא ליצלן, ועל ידי כן מתחזקת שמירת שבת קודש בכל מקומות מושבותיהם של אחב"י. 

ואף שמצינו בהוראותיו הקדושות של רבינו שהסתייג מעשיית עירוב בפרסום באיזה קהילות, הנה באותם מקומות ובאותו הזמן לא היתה רשות משלטון המדינה להקמת עירוב, והאפשרות היחידה היתה להסתמך על מחיצות קיימות, באופן שגם אם הדיינים והמשגיחים היו מוצאים אחר כך פסול בעירוב לא היו יכולים לתקנו , או במקומות וזמנים שלא הייתה האפשרות למנות משגיח תמידי על העירוב, באופן שאם העירוב הי' נפסל לא הי' מתוקן מיד, ואלו היו טעמי חששותיו של רבינו בנידון זה, וכפי שמבואר בדברי קדשו . ברור הדבר כשמש, על יסוד דברי רבינו בשאר מקומות, שלא ללמד על הכלל כולו יצא בהוראה זו, וכדמוכח מכך שלגבי מקומות אחרים כתב רבינו בפירוש ש"מצוה רבה היא לתקן עירובין בעיירות".

המורם מהנ"ל, שבכל מקום שרבנים מומחים בהלכות עירובין, ובעלי ניסיון בשטח זה, ממליצים על תיקון עירוב כדין, ושניתן להתקין בו את העירוב באופן שיהי' תמיד תחת אחריות דיינים מומחים ותחת פיקוח משגיחים מיוחדים שתפקידם לתקן המחיצות מיד באם יישברו (וע"י כך יסורו החששות שהעלה רבינו במענות ק'), פשוט שאין שום מקום על פי דעת רבינו זי"ע להימנע מהתקנת העירוב, וכפסק דין התשב"ץ שהביא רבינו באגרותיו : "דרך ת"ח הוא לתקן, ומי שלבו נוקפו בזה הדיוטות גמורה היא, או מינות נזרקה בו, וזכות גדולה היא למתקן".

ואדרבה, כל המסייע לדבר מצוה זה – בגופו ובמאודו – זכות הרבים תלוי בו, והרי זה מקרב על ידי כן את הגאולה האמיתית והשלימה."