הרבי אמר קדיש, החסידים לא ידעו מדוע; עד שהסוד התגלה
מיקומה האסטרטגי של העיר ניקולייב – על שפת הים השחור – העניק לה חשיבות ומעמד מיוחד. מן העיר יצאו ספינות מסחר רבות, והיא שימש אחת מעורקי התחבורה הימיים החשובים ברוסיה של לפני כמאה שנים.
מסיבה זו, לא הורשו יהודים להתגורר בניקולייב במשך שנים רבות, כמו גם בשאר הערים הגדולות ברוסיה. הייתה זו עוד אחת מן הגזרות שביקשו לדחוק את רגליהם של היהודים. למרות זאת – היו יוצאים מן הכלל, ובהם סוחרים ואישים חשובים, אשר זכו לאישור מיוחד שהתיר להם את הישיבה גם בערים האסורות למגורי יהודים.
בבית כנסת זה שבעיירה רומנובקה שימש הרב לאוואט כרב בטרם עבר לניקולייב
הקהילה היהודית בניקולייב
גם בניקולייב התגורר סוחר עשיר שכזה, ר' סנדר רפאלוביץ' שמו. ר' סנדר ביקש להואיל לאחיו, ויחד עמו הביא עמו יהודים נוספים שזכו לאישור מגורים בתור "עוזריו" של ר' סנדר. בין אותם יהודים היה גם הרב אברהם דוד לאוואט, ששימש מאז כרב הקהילה היהודית הקטנה בניקולייב.
עם הזמן הותר האיסור, ולימים נוצרה קהילה יהודית גדולה בעיר הנמל. מי שעמד לימים בראש הקהילה היה הרב מאיר שלמה ינובסקי - נכדו של הרב לאוואוט.
הרב ינובסקי היה תלמיד חכם עצום וחסיד מסור לרבותינו נשיאנו. על התקשרותו לרבותינו נשיאנו תעיד העובדה כי לאחר חתונתו נסע למשך תקופה של מספר שנים לשהות בליובאוויטש ולהסתופף בד' אמותיו של אדמו"ר מהר"ש.
בצוואתו, ביקש הסבא הרב לאוואט - מבני הקהילה כי ימנו אחריו לתפקיד רבה של העיר את נכדו הרב מאיר שלמה ינובסקי. הסבא, שהכיר את נכדו וגדלותו בתורה וביראת שמיים ראה בו המשך ראוי לשושלת הרבנות בעיר.
הרב מאיר שלמה ינובסקי ע"ה
בעל-מנגן מופלא
גם בתחום הנגינה הצטיין הרב מאיר שלמה ינובסקי, שנודע כ'בעל מנגן' מופלא. כמה מניגוניו נותרו בידינו, ואחד המפורסמים שבהם הוא הניגון 'רחמנא' אותו לימד הרבי – נכדו של הרב ינובסקי, בליל שמחת תורה של שנת תש"כ.
הרב יהודה לייב רסקין ע"ה סיפר: בשמחת תורה תש"כ, אחרי שהרבי לימד את הניגון "רחמנא דעני", נכנסתי אל הרבנית הצדקנית מרת חנה - אמו של הרבי, והיא שאלה אותי איזה ניגון לימד הרבי. "רחמנא דעני" עניתי. הרבנית ביקשה לשמוע את הניגון והשתדלתי לחזור עליו, למרות שהי' חדש ועוד לא ידענו אותו היטב, אבל היא הכירה מיד את הניגון ואמרה: "זה הרי ניגון של אבי, רבי מאיר שלמה ז"ל".
הרבי וסבו
בהגיע זמנה של בת הרב מאיר שלמה ינובסקי להינשא, הציע אדמו"ר הרש"ב לאביה את רבי לוי יצחק שניאורסון לחתן. ואכן, בשנת תר"ס נישאו רבי לוי יצחק והרבנית חנה בעיר ניקולייב. עוד כעשר שנים לאחר מכן, נותר רבי לוי יצחק להתגורר בעיר ולהגות בתורה, כשהוא סמוך על שולחן חותנו הגדול. במהלך אותם שנים נולד לרבי לוי יצחק והרבנית חנה, בנם – כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שגדל בעיר בשנות ילדותו.
הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי. פתק בכתב יד קדשו של הרבי
הרב ינובסקי נפטר ביום כ"ג אלול בשנת תרצ"ג. רבה של ניקולייב נטמן בבית החיים שבעירו, אלא שאת המקום החריבו השלטונות הקומוניסטיים ימ"ש מספר שנים לאחר מכן, ועל מקום 'בית החיים' הקימו פארק, ר"ל.
במשך השנים ידוע היה שהרבי אומר קדיש ביום זה, אלא שלא נודע על מי. בשנת תשמ"ו, אמר הרבי שיחה מיוחדת ביום זה אודות סבו הרב ינובסקי, כשהוא מציין שבאותו היום חל יום ה'יארצייט' של זקנו. רק אז התבררה לחסידים הסיבה בגינה אמר הרבי את הקדיש באותו היום.