מחנות הקיץ של ילדי ארצות הברית, נמשכים בדרך־כלל על פני חודשיים תמימים. כך יוצא לעיתים, שימים ספורים מאלול זוכים הילדים לחוות עוד בעודם בשטח ה'קעמפ'.

כך ארע גם בשנת תשמ"ח, כאשר ילדי קעמפ 'גן ישראל' בדטרויט שבמישיגן מצאו עצמם חוזרים לביתם רק ביום ג' אלול. קבוצה לא-קטנה של ילדים, התגוררה בקראון הייטס, ובשל כך עשו את דרכם לצד מספר מדריכים ששבו לישיבה ב-770, באמצעות אוטובוס שהביאם בחזרה לביתם שבשכונה.

על הספסל באוטובוס

יומיים קודם לכן, במהלך התוועדות השבת, הזכיר הרבי את המנהג המפורסם, לאחל זה־לזה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", כשהוא מבאר את המעלה שבברכת איש לרעהו ואישה לרעותה.

הרבי בסמוך לביתו. אלול תשמ"ח

שניים מהמדריכים שלמדו את קטע השיחה הזה, ביקשו להחדיר בחניכיהם את המסר החשוב – לאחל בימים אלו "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה". כמנהג הקעמפים, ישבו השניים בדרכם לאחד הטיולים וחיברו ניגון למילים. לאחר שנמצא הניגון המתאים, קיבצו סביבם השניים את ילדי קבוצתם ובתוך זמן קצר התנגן באוטובוס לראשונה השיר שעתיד להפוך למפורסם – "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה".

בביתו של הרבי

אותה השנה, הייתה שנת הסתלקותה של הרבנית הצדקנית ע"ה, וכמנהגו באותם ימים התפלל הרבי בביתו שברחוב פרזידנט. ילדי הקעמפ והמפקדים שזה עתה חזרו, הגיעו עם האוטובוס לביתו של הרבי, ושם זכו להצטרף לתפלת מעריב שהתקיימה בסלון הבית. הילדים שהגיעו להתפלל עם הרבי לא היו רבים - מאחר שחלק נכבד מחברי הקבוצה בחרו לנסוע ישירות לביתם.

לאחר סיום התפילה, החל הרבי עולה במדרגות ביתו, לכיוון הקומה העליונה יותר. הילדים והמדריכים, תחילה בהססנות קלה ולאחר מכן בשירה שהלכה והתחזקה פצחו בשירה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה...".

תחילה עודד הרבי את השירה מספר פעמים באמצעות ידו השמאלית, אך רגעים ספורים לאחר-מכן הסב את פניו הקדושות לאחור ועל פניו ניכר חיוך רחב ביותר. בהזדמנות מאוחרת, העיד אחד מאנשי בית חיינו, כי מאז הסתלקות הרבנית ע"ה, לא ראה על פניו של הרבי חיוך רחב שכזה!

הרבי חוזר!

בשלב זה, נראה היה כי תם המעמד המיוחד וכי הגיע הזמן לפזר את ילדי הקעמפ בביתם. אך לפתע התרגשה ההפתעה; המזכיר, הרב יהודה לייב גרונר ע"ה, יצא במרוצה אל הילדים שכבר החלו צועדים מהבית ובישר - הרבי חוזר כדי לחלק דולרים!

הרבי יורד שוב

במהרה התקבצו כולם בסלון הקטן. ההפתעה וההתרגשות היו גדולים. מאורע שכזה היה נדיר במיוחד.

הרבי אכן ירד אל הקהל שהמתין למטה, אך באופן מפתיע בחר בטרם חלוקת־הדולרים לפתוח בשיחת־קודש שנמשכה כרבע שעה, ורק לאחר מכן פנה לחלק לעוברים דולרים. השיחה, כמו גם החלוקה ריגשו את ילדי הקעמפ ומדריכיהם שחשו שהרבי העניק להם זכות זו באופן מיוחד. הניגון "כתיבה וחתימה טובה", שניכר היה כי הסב לרבי נחת רוח רבה, הפך עד מהרה למפורסם בין כלל החסידים, וימים ספורים לאחר מכן כבר הושר בפי-כל.

צפו. הרבי יורד לחלוקת דולרים ואמירת שיחה.

JEM

במהלך כינוס ילדים שנערך מספר ימים לאחר מכן, הושר הניגון והרבי עודדו בחוזקה. צפו