׳עלה בבקשה הביתה׳, אמרתי לו. הוא סירב.

היה זה ערב פורים. נתן בן ה-10 כבר היה בבית חב״ד בתחפושת מקורית ומצב רוח פורימי, עוד מעט נחל לקרוא במגילה. אחותו הגדולה הגיעה בהפתעה מהארץ, היא כבר בדרך משדה התעופה אל הבית ובשביל לשמר את גורם ההפתעה, הילדים צריכים היו להיות בבית עד בואה.

ובכן, בתחילה ביקשתי יפה שיעלה הביתה, הוא סירב כי לא הבין למה לעזוב את הכייף של פורים לטובת הבית?

אז דרשתי בתוקף ואמרתי ׳עלה מיד׳! הוא כעס ורטן, רקע ברגליו וצעק ׳אבל למה׳? ׳אני לא יכול לומר לך למה, פשוט תעשה מה שאמרתי׳, כך ביקשתי.

הוא עלה הביתה ממש חצי דקה לפני ההפתעה, וברגע שאחותו נכנסה בעד הדלת הוא קפץ עליה בשמחה ושאג קריאת הפתעה. ואז, אז הוא ניגש אלי בצד ואמר ׳תודה לך אבא שהכרחת אותי לעלות, תודה שהתעקשת לא לספר לי למה וסליחה שכעסתי ורטנתי׳.

• 

הסיפור האמיתי הזה הוא המשל שלי ל׳טוב נסתר׳ שאנו חווים לפעמים בימי חיינו.

׳אין רע יורד מלמעלה׳ כך קובע בעל התניא באגרת הקודש המפורסמת בשם ׳להשכילך בינה׳. אבל אם אין רע, אז מה זה מה שנתפס בעינינו כרע? וכשמגיעים לפרשת כי תבוא הנושאת 98 דברי תוכחה קשה בדמות קללות נוראיות, שיבואו אם לא יקיימו ישראל את המצוות. מה הן אותם קללות אם ׳אין רע יורד מלמעלה׳? 

יש טוב נראה ונגלה ויש טוב נסתר. את הטוב הנגלה אין צורך להסביר, הוא ברור, רואים אותו. הטוב הנסתר הוא חוויה שאנו תופסים כרע כשבעצם הוא טוב שפשוט אנו לא יכולים להבינו, כי הוא היה חייב לבוא מכוסה. כמו נתן שתפס את הבקשה שלי שיעלה למעלה כעונש מעצבן, בזמן שהבקשה הסתירה עבורו טוב נעלה, הפתעה מרגשת.

לפעמים אנו זוכים בימי חיינו הקצרים לראות ולהבין את הטוב שהיה מכוסה ולפעמים לא, לפעמים רק אחרי דור או שנים ניתן לראות את הטוב שהיה נסתר.

אז כשאתם קוראים את הקללות בשבת, או אפילו אם חס ושלום הנכם חווים חוויה שנתפסת כרעה, יש לזכור ש׳אין רע יורד מלמעלה׳.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי