אתם בטח זוכרים את הזוג הצעיר שלנו מהטור הקודם, שלומי ואסתי. הם התחתנו לפני כחמישה חודשים. אסתי קשורה מאוד למשפחה שלה. היא מנהלת שיחות טלפון עם אחיה בנוכחותו של שלומי, בעלה. השיחות הללו מפריעות מאוד לשלומי. בתחילה הוא לא הצליח להבין מדוע, אך לאחר התבוננות הוא 'עלה' על כך – השיחות של אסתי עם בני משפחתה גורמות לו להרגיש שהוא לא נמצא בראש מעייניה...

לאחר ה'תגלית' הוא משתף את אשתו בחוויה שלו. אסתי מאזינה לו בקשב רב, ואז היא אומרת: "חשוב לי שתדע , יחד עם זאת, אתה הבן אדם הכי משמעותי בחיים שלי!". דבריה של אסתי הרגיעו את שלומי...

המסקנה הייתה, כי בשלב הבראשיתי של התהוות הקשר, הכל רגיש יותר. בשלב זה, אין עדיין מספיק ביטחון בקשר, ואף דברים פעוטים 'כביכול', עשויים לערער את הקשר הזוגי. לכן חשוב, שבני הזוג יהיו ערניים לזהות את אותם הסיטואציות שעלולות לערער את הביטחון בקשר.

כעת, לאחר השיחה הפתוחה ביניהם, שלומי היה בטוח שהשיחות של אסתי עם בני משפחתה כבר לא יציקו לו. אך מסתבר שלא. בערב שבת, כאשר אסתי שוחחה עם אחיה הגדול, אלי, שלומי שוב מרגיש את אותה התחושה המרירה. במחשבה שניה הוא אומר לעצמו, " זה לא נכון. אני יודע שהאמת שהיא מחשיבה אותי יותר מהם, כפי שהיא בעצמה אמרה". מחשבה זו אומנם מיתנה במעט את הרגש, אך הטעם המר עדיין בעינו.

למה זה כך? מדוע שלומי עדיין מרגיש את אותם התחושות כאשר הוא יודע את האמת?

התשובה לכך פשוטה.

האם פעם ראיתם כלב נושך בנאדם? סביר להניח שלא! אז למה רבים מאיתנו מפחדים מכלב שרץ אחרינו ונובח? יותר מכך, אנחנו גם יודעים שכלב נובח זה כלב "פחדן", ובכל זאת אנחנו עדיין ממשיכים לפחד... למה?

ה'תת מודע' הוא החלק שאחראי לחוויות, התחושות ורגשות שלנו. ולכן, גם אם במוח ה'מודע' אנחנו מבינים שאין שום סיבה לפחד מכלב, חוויית הפחד הנשלטת ע"י ה'תת מודע' עדיין בעינה. כדי לשנות את החוויה נדרשת עבודה ולא רק הבנה. לשנות חוויה זה תהליך, זה לא קורה בלחיצת כפתור. החלק הקוגניטיבי הוא אומנם מרכיב משמעותי בתהליך שינוי החוויה, אך לא די בכך.  

לענייננו, שלומי יודע שהוא האדם הכי משמעותי בעולמה של אסתי, ויחד עם זאת החוויה השלילית עדיין במקומה. כי, כאמור, התחושות נשלטות ע"י החלק ה'תת מודע'. כדי שהחוויה של שלומי תהיה שונה, נדרש שתהיינה פעולות ומחוות רבות שיסמלו עבורו כי הוא משמעותי וחשוב. מחוות אלו יהפכו בהדרגה את הידיעה לחוויה. כאשר זאת תהיה החוויה, הקשר יהפוך לבטוח, והקשרים של אסתי עם בני משפחתה לא יערערו אותו.

בטח אתם מכירים את הסיפור על הזוג שהאישה אומרת לבעלה "אתה לא אוהב אותי!". בטח שאני אוהב אותך!, משיב הבעל. "אז למה אתה לא אומר לי שאתה אוהב אותי?", היא שואלת. "אמרתי לך בחתונה, כשיהיה שינוי אני אעדכן", הוא משיב.

מצחיק, אהה?! אם הרגשות היו מנוהלים ע"י המודע, אז באמת היה מספיק להזין נתונים פעם אחת וכשזה ישתנה היה צורך לעדכן מחדש. אבל מה לעשות שזה לא עובד כך. כדי שהידיעה תומר לחוויה צריך לחזור ולהדהד עוד ועוד את אותה הידיעה. ככל ש'הפמפום' יהיה אינטנסיבי יותר, החוויה תחלחל עמוק יותר.

*

בהצלחה לכולנו! 

מנחם סעיד

מטפל זוגי, יועץ בקדושה, מדריך שידוכים וחתנים ומאמן אישי NLP

לתגובות: 0528622770 – [email protected]