במשך שנים רבות, היה מנהג 'חטיפת השיריים' בליובאוויטש מסוג המעשים המאוסים. חסידות חב"ד, התובעת פנימיות, אינה הולכת יד-ביד עם הנהגות כאלו, שאף אם אמנם יסודותיהם למעלה בקודש ויש לנוהגים בהם על מה שיסמוכו – עם כל זה, ראו בהם חסידים דבר 'חיצוני' ובלתי 'חב"די'.

למרות זאת, בימי נשיאותו של אדמו"ר הריי"ץ נראה היה כי נשתנו מעט העיתים, ועם חלישות הדורות נראה היה כי כבר אין הרבי 'מקפיד' כל-כך על חטיפת שיריים.

הרבי מעניק את ה'מזונות' בסיום אחת ההתוועדויות לר' משה ירוסלבסקי ע"ה

אף אחד לא קינא בחסיד-פולין..

גם אצל הרבי נשיא-דורנו, לא הייתה ההקפדה (ברובן של השנים) על חטיפת השיריים מההתוועדויות. למרות זאת נראה כי בשנים ראשונות יותר השמיע הרבי באוזני החסידים מידי-פעם דברים בגנות המנהג ה'לא חב"די' שחדר למחננו.

דברים חריפים אמר הרבי בעניין ה'שיריים' במהלך התוועדות שבת פ' האזינו תשכ"ב:

ענין זה לא הי' נהוג כלל אצל חסידי חב"ד, כי אם אצל חסידי פולין, אלא שכ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג זאת עבור ענינים שהוצרך להם, אבל, בתנאי שיהי' העיקר (ההוספה בתורה כו'), ואילו כאשר חסר העיקר, אזי מתבטל ח"ו גם הטפל.

יש טוענים שהם חוטפים ה"שיריים" (לא עבור עצמם, אלא) לטובת עדת החסידים.

– בנוגע לעצמו אינו חושב כלל... ומה שנוטל גם לעצמו, אין זה בשביל "עצמו" (כב' האופנים שבזה: "אין זיך", או "צו זיך"), הרי זה כמו הלל ש"כשהי' הולך לאכול הי' אומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה ועני' הוא גופו, כי כמו זר נחשב אצלו כו'". כנראה חושב הוא שאוחז כבר בדרגתו של הלל, בה בשעה שלא הגיע אפילו לדרגא של הסבא שלו!... –

ובכן: גם אנכי רוצה בטובת החסידים, ואילו הייתי סבור שדבר זה הוא לטובת החסידים, הייתי חפץ בכך!...

הרבי ולצידו ה'מזונות' מכוסים במפית לבנה

היו חסידים גם אצל הרביים הקודמים, וגם הם הוצרכו לענין המס"נ, ואעפ"כ, הי' יכול להיות מונח פיסת מזונות וכיו"ב, ואף א' לא נגע בה, עד שבא א' מחסידי פולין וחטפה... ואף אחד לא קינא בו!...

אין כוונתי לבטל ח"ו ענין שהנהיג הרבי, אבל, צריך שתהי' כאן התוועדות חב"דית, והרי ענינה של חב"ד הוא הוספה והעמקה בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ואח"כ יומשך מחב"ד – מוחין – למדות שבלב, תחילה לחג"ת פנימיים, ומחג"ת פנימיים לחג"ת חיצוניים, שזהו"ע של "שיריים".

שיריים – מחייב מסירות נפש!

למרות זאת בהזדמנות אחרת – במהלך אחת מהתוועדויות שמחת בית השואבה – אמר הרבי:

כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם לאחד שחטף 'שיריים' מהשולחן – הוא היה מחסידי פולין – שכאשר חוטפים 'שיריים' בחב"ד, צריכים לדעת שדבר זה מחייב בנוגע לעניינים של עבודה במסירות-נפש...!

והרבי סיים בפנותו לקהל: 'ועתה – יחטוף כל אחד, ואחר כך – יקיים את הנ"ל בפועל!' והרבי ציווה על אחד מזקני החסידים להכריז אודות מסירות-הנפש הכרוכה בזה, בהפטירו: "בחסד וברחמים".

כשבסיום התוועדות אצל הרבי קפצו כולם לקחת את השיריים.. צפו

לזכור שהשיריים חלביים..

ההתוועדות שהתקיימה במוצאי יום כ"א מנחם־אב תשד"מ, הייתה פתאומית לחלוטין. בשעת ערב חזר הרבי מציונו של אדמו"ר הריי"צ והתפלל מנחה וערבית כרגיל. בשעה 9:30 יוצא לפתע מזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר ומודיע לקהל – בעוד רבע שעה יצא הרבי להתוועדות!

רבים מתושבי השכונה שהו באותה העת ב'הרים' אליהם נסעו למנוחה. ההתוועדות הפתאומית לא אפשרה לאף אחד מהם להספיק לחזור לקראון הייטס כדי להשתתף בה. המחזה היה שונה ולא-מוכר; הרבי ישב על מקומו והתוועד אך הנוכחים היו מועטים, והיה מי שכמותם המועטה של המשתתפים הזכירה לו התוועדויות משנות היו"ד והכ"ף..

לקראת ההתוועדות שהתקיימה בהפתעה גמורה, לא ניתן היה להשיג את ה'מזונות' הרגילים שהיו מונחים על שולחנו של הרבי, והמזכירים נאלצו להשיג תחליף קרוב לרגיל.

בסיום ההתוועדות אמר הרבי בחיוך, שאלה הנוהגים לחטוף 'שיריים', עליהם לדעת כי הפעם המזונות חלביים..