עם ההתקדמות הטכנולוגית שחווה העולם, באה רווחה רבה; עבודות רבות הפכו מיותרות ונעשים כיום באופן אוטומטי באמצעות מכונות ובאמצעים ממוחשבים. בה בעת, עם התקדמות העולם והפיכתו לטכנולוגי יותר - הפכו גם מקצועות רבים, שבימים עברו היו הכרחיים, למיותרים ובלתי מועילים.

// מדליק הפנסים

לא תמיד הייתה ההליכה ברחוב בשעות הלילה קלה ופשוטה כפי שהיא היום. בימים עברו עם רדת הלילה הייתה החשיכה משתררת בעולם, והקושי להגיע ממקום למקום הפך לגדול ומשמעותי יותר. כדי להאיר את דרכם, זקוקים היו ההולכים לאחוז בלפידים או נרות, באמצעותם יכלו לזהות מכשולים העומדים בדרכם. בשלב מאוחר יותר, הותקנו ברחובות פנסי גז שהיו נדלקים עם רדת החשכה. טוב, לא ממש 'נדלקים'. מישהו היה צריך להדליק אותם - וכך נוצר המקצוע 'מדליק הפנסים'.

צילום: Pe3k/Shutterstock

מדליקי הפנסים היו עוברים ברחובות מידי ערב ומדליקים מנורה אחר מנורה, כדי לאפשר להולכים לראות את דרכם.

את סיפורם של ה'פנסאים' אנחנו מכירים מההתוועדות בה המשיל אדמו"ר הרש"ב כל חסיד לפנסאי, שתפקידו 'להאיר' את דרכו של יהודי אחר השרוי ב'חושך'.

// סַדָּר ("הבחור-הזעצער")

עם ההתקדמות הטכנולוגית, הפכה מלאכת ההדפסה גם היא לקלה יותר משהייתה בעבר. עד לפני שנים לא-רבות, אחד מעובדי בית הדפוס היה הסַדָּר. במקצוע ייחודי זה, שכמותו לא נמצא היום, שימשו בעלי מלאכה שתפקידם היה לסדר את אותיות הדפוס על פני לוחות גדולים, שנמרחו בצבע והוטבעו על דפי הנייר. בדרך זו היו מדפיסים באותה עת ספרים שלמים.

הסַדָּר היה מכונה ביידיש בשם 'הבחור הזעצער'. הרבי התבטא פעם כי "בעבר היו כותבים "הבחור-הזעצער העוסק במלאכת הקודש". גם אם העוסק במלאכה זו הי' יהודי זקן, היו קוראים אותו "בחור-הזעצער", כי היו בוחרים אותו, וגם הי' צריך להיות בעל-כח (כבחור) לעסוק במלאכת הקודש"..

// כובען

צילום: selim kaya photography/Shutterstock

מפורסם פתגמו של אדמו''ר הצמח צדק, שאמר כי רבי הוא כמו כובען; כשם שהכובען מכין כובעים שונים וכל לקוח מוצא את הכובע התואם למידתו, כך על כך חסיד למצוא בדברי הרבי כיצד הדברים מתאימים ל'מידתו' שלו.