תמיד חשבתי, מה היה קורה אילו. אבל אז יום אחד הבנתי הכל
פגשתי יהודי לפני תקופה וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי זה שבע עשרה שנה. יש לנו שישה ילדים ברוך השם, חמישה בנים ובת אחת. אני ואשתי אפשר להגיד שאנחנו חיים די בסדר. אבל במשך שנים... היו כמה דברים משמעותיים שהפריעו לי אצל אשתי.
היה זה במראה שלה שלא כל כך אהבתי. תשאל אותי למה לא חשבתי על זה לפני החתונה? אז אני אענה לך שלא כל כך שמתי לב לזה לפני החתונה.
גם הפריע לי העניין של אסתטיקה וניקיון שהיה חסר מעט אצל אשתי – את זה בוודאי לא ידעתי לפני החתונה - אבל אצלי הוא מאוד חשוב.
ובפרט סדר שזה מאוד מאוד חשוב לי. יש לי ממש רגישות בנושא הזה.
בשנה הראשונה לא אמרתי לה שום הערה על הדברים האלו שהפריעו לי.
אבל לאחר כשנה התחלתי להעיר בעדינות על הניקיון, שתשים יותר איפור, וכד'.
אבל זה לא עזר ואולי רק נעשה יותר גרוע מחודש לחודש. אשתי הייתה הרבה פעמים מתרגזת שהייתי מעיר לה על כך, ואני הייתי מתרגז יותר חזק על זה שהיא מתרגזת. לא די שלא אכפת לה ממה שמפריע לי והיא עוד מתלוננת!
וכך הדבר נמשך במשך שנים. תקופות ארוכות היה הכול רגוע, פשוט ניסיתי להשלים עם המצב וכך הכול היה רגוע ושלו.
אבל כעבור זמן הייתי מתפוצץ ושוב מתחילה סדרת מריבות לחודש שלם לפחות.
וככל שהייתי מעיר יותר וחושב על כך, הרגשתי שאני לא מסוגל יותר עם הדברים האלו שמפריעים לי אצל אשתי.
לאט לאט החלו להיכנס לי מחשבות לראש: 'לו רק הייתי מתחתן עם אישה אחרת ולפי הרצונות שלי, הייתי האדם הכי מאושר בתבל'.
הייתי מתפלל להשם בדבקות שיעשה פה נס כי קשה לי כך מאוד. אני יהודי מאוד רוחני ומשתדל להיות כך, אני לומד בכולל די מפורסם באזור המרכז. ואני אף מוסר בס"ד שני שיעורים בשבוע בשני בתי כנסת שונים בערי הפריפריה כדי לחזק את אותם יהודים.
אז הייתי מבקש מהשם שיעזור לי.
אבל המחשבות התגברו עד שממש הרגשתי השם ישמור דחייה מאשתי. כל הזמן רק הייתי מדמיין לו רק הייתי מתחתן עם אישה אחרת אז הייתי מאושר.
המחשבות האלו ממש השפיעו על הקשר הזוגי בינינו. ואם במשך שנים למרות החיכוכים בעניינים האלו לפחות רוב הזמן היינו חיים טוב ובאושר, אבל עכשיו משהו קרה וגם הזמן הזה נהפך לסבל ומריבות שהחלו להתגבר יותר ויותר.
איך אתה יכול לאהוב ולחבב מישהי כשאתה חושב שלו הייתה לך מישהי אחרת אז היית מאושר? זה פשוט לא יכול לקרות!
היה זה לפני תקופה, אני ואשתי רבנו כזו מריבה עד שאשתי אמרה: 'נמאס לי, בוא נתגרש!
אם אתה לא רוצה אותי איך שאני אז תחפש לך מישהי אחרת.
זו הפעם הראשונה שבאמת הבנתי לעומק שזה מה שאני נותן לאשתי להרגיש כל הזמן! אבל עדיין המחשבות היו חזקים ממני שאולי אם...
ואז פשוט היה לי נס ממש, נס משמיים. באחד מבתי הכנסת שבו אני מוסר שיעור דיברתי באותו שבוע על אמונה וביטחון בהשם יתברך, איך יהודי צריך להאמין שכל מה שהשם עושה איתו הכול לטובה ושצריך האדם לשנן לעצמו שוב ושוב שגם זו לטובה.
ושהאדם צריך להאמין שהכול בהשגחה פרטית - האישה של האדם, הילדים שלו, ושאין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה.
ואז פתאום באמצע השיעור נתפסה בי פתאום ההכרה: 'אתה שקרן, אתה כופר, אתה לא מאמין במה שאתה אומר, אתה לא מאמין בשיעור שאתה מוסר לאותם אנשים. אתה כבר שנים משקר את עצמך שאתה מאמין. כבר שנים שאתה חושב שאם הייתה לך אישה אחרת אז היית מאושר ושמח'.
ואני לא עוצר לרגע וחושב - אלוקים הוא הביא לי את האישה הזו, אז האישה הזו היא הכי טובה בשבילי ביקום. היא הכי טובה בשבילי, היא התיקון שלי.
אין מישהי אחרת. רק היא ואין בלתה.
זה לא אומר שלא צריך לנסות לפתור דברים, אבל לפחות תפסיק לחשוב שאם היית מוצא אישה אחרת אז היית מאושר שבאדם.
כי יש אלוקים בעולם והכול נעשה בהשגחה פרטית ואשתי היא נבחרה לי על ידי אלוקים מכל הנשים היהודיות שיש בעולם שרק היא הכי טובה בשבילי מכל הבחינות.
הרגשתי בושה וחרפה להסתכל בפני האנשים שאני מוסר להם את השיעור, נאה דורש ולא נאה מקיים!
סיימתי את השיעור וכשנכנסתי לרכבי פרצתי בבכי: איפה האמונה שלי?! ולא די בכך, אלא אני גם פוגע באישה במשך שנים על דברים מסוימים שלא הכול היא יכולה לשנות, ככה השם ברא אותה.
לך לאומן שעשני ככתוב בגמרא.
ביקשתי סליחה מהשם, וקיבלתי על עצמי להגיד ולחשוב במשך חמש דקות בכל יום כמה אשתי היא הכי טובה בשבילי מכל העולם. כי אני מאמין שהשם מזווג זיווגים וכל מה שהוא עושה הכול בהשגחה פרטית. והאישה הזו היא הכי טובה בשבילי מכל העולם וכל אישה אחרת זה הכי לא טוב לי בעולם.
טוב לי מה שהשם עושה.
ואם אני לא מאמין בזה אז אני צריך להתחזק באמונה.
אני לא אשקר לך סיפר לי היהודי שישב מולי עדיין היה לי קשה תקופה אבל התחלתי להרגיש לעצמי הקלה נפשית.
במקום להרגיש שהאישה שאתה חי איתה בבית היא לא טובה ורק אם היית מתחתן עם אישה אחרת היית מאושר, במקום זה חשבתי שהיא האישה הכי טובה בשבילי.
וזה גרם לי להרגיש יותר חיבור לאשתי, יותר להתקרב אליה ולהפסיק להרגיש את רגש הדחייה והריחוק שהרגשתי ממנה.
מחשבות אלו גם גרמו לי להסתכל ולהתמקד בדברים היפים וטובים שיש אצל אשתי ולא שמתי לב אליהם כי הייתי עסוק רק בלהתמקד ברע ולא בטוב שיש לה.
וכך התחלתי להרגיש יותר שמח ומאושר. והדברים האלו שהפריעו לי הלכו והצטמצמו.
השם יתברך זימן לי לפגוש שני חברים שלי מהישיבה שהתגרשו, הם סיפרו לי שגם הם חשבו שאם הם יתגרשו אז הם יהיו מאושרים ושמחים, אבל אחרי שהם התגרשו והתחתנו עם אישה אחרת הם קלטו שלכל אדם יש בעיות, אז גם אם תיפתר הבעיה שהפריעה להם אז תצוץ בעיה אחרת באישה החדשה.
כי אי אפשר לברוח מאלוקים, האדם לעמל יולד, החיים זה התמודדות כחלק מהעבודה הרוחנית שלנו בעולם הזה.
והם סיפרו לי כמה הם היום לא מאושרים וכמה חבל שהם לא נשארו עם האישה הראשונה שלהם.
היום סיכם האיש אני חי עם אשתי חיים טובים ומאושרים השם פשוט האיר לי את העיניים וכך פשוט ניצלו חיי".
חשוב לי להדגיש שברור שאם יש בעיות אפשר לנסות ולמצוא פתרונות וללכת לייעוץ וכו'. אבל זה הבדל גדול אם אתה הולך לייעוץ מתוך אמונה שזו האישה שלי, זה בן הזוג שלי וזה הכי טוב שצריך להיות לי, כי השם עושה הכול לטובה והכול בהשגחה פרטית.
אבל כאשר אתה כל הזמן חושב אילו הייתה לי אישה אחרת הייתי מאושר ושמח - לא כך ניגשים לטפל בדברים.
וזה אחד ההבדלים העיקריים בטיפול בין יהודי שהולך לפי דרכי התורה והאמונה, לבין מי שלא הולך כך.
אדם כזה הולך לפי האינטרס שלו - לא טוב לך ולא מתאים לך האישה שאיתך אז תחפש אחרת, לא טוב תחפש אחרת. חיים רק פעם אחת.
אין אמונה בהשגחה פרטית, אין אמונה שיש בעולם הזה עבודה של תיקון המידות, אין אמונה שהאישה שאיתך היא הכי טובה לך ורק לך מכל העולם.
אבל המאמין היודע שזו אשתו המיועדת והמיוחדת לו והיא הכי טובה לו מכולן, אז יותר קל לעבוד על עצמו ולחיות בשלום עם בת הזוג שלו.
הגמרא במסכת תענית (כג:) מספרת: רבי מני היה מצוי לפני רבי יצחק בן אלישיב.
אמר לו: לא מקובלת עליי אשתי, שאיננה יפה.
אמר לו: מה שמה ?חנה.
אמר: תתייפי חנה, ונתייפתה.
אמר לו: מתגאה עליי.
אמר לו: אם כך - תחזור חנה לשחרוריתה, וחזרה חנה לשחרוריתה.
מוסר השכל - מה שאלוקים עושה לך זה הכי טוב ואם תנסה לשנות את הקיים או לחפש אחרת אז יהיה לך יותר גרוע מזה כי מהשם יתברך אי אפשר לברוח וכל מה שהוא עושה זה הכול לטובה.
הלוואי שנזכה לחיות באמונה שלמה ומתוך שמחה תמיד.
מאחל לכל עם ישראל הקדושים והיקרים שנזכה להאיר בליבנו ובלבבות הסובבים אותנו אור, אהבה ואמונה.
לתגובות: [email protected]