תמונת השבוע שלי: "והחי ייתן אל לבו"
תאריך: יום ראשון ז' באלול ה'תשפ"א
מיקום: בית החיים 'הר המנוחות' בירושלים 
 
'ס'איז דא גאנץ אַ לעבעדיגער פלאץ' (המקום די חי כאן) - אומר לי אחד הבנים, עת נכנסו לרכב ויצאנו את אזור בית הקברות, או יותר נכון 'בית החיים' - כפי שיהודים תמיד כינו את המקום בו נקברים יהודים, כנראה על-שם הפסוק ב'איוב': "כי ידעתי מוות תשבני, ובית מועד לכל חי".
הערב נטה לרדת, לאחר שהשמש כבר נעלמה לגמרי, האורות מהבתים והרחובות הירושלמים הנשקפים ממול כבר נדלקו, אך כאן המקום עדיין שוקק חיים, ורק למראה החניון הגדול בכניסה לאזור המתחיל להתרוקן, אפשר להבין שהלילה הגיע בכל זאת, ובני האדם החיים מעדיפים לעשות את הלילה בחברת השוכבים ונושמים. 
 
ההשגחה העליונה סיבבה כך שאשאר עם משפחתי עוד כמה ימים בארץ הקודש, ואותם השתדלתי לנצל לביקורים אצל בני המשפחה המורחבת בישראל. וכמו ברוב מביקוריי כאן, משתדל אני לנסוע איתם גם למקום שיידעו מניין באנו, מה הם השורשים והיסודות של משפחתנו, ובפרט לקראת שמחה במשפחה, בה נהוג 'להזמין' את הסבים והסבתות, שכפי שמובא בזוהר הקדוש, נשמותיהם יורדות להשתתף בשמחת הצאצאים. הפעם הלכתי לבקר גם אצל שני ידידים יקרים שנלקחו לבית עולמם בתקופה האחרונה. 
 
בית החיים 'הר המנוחות' הממוקם בכניסה לירושלים, הוא רק בן 70 שנה, אבל כבר מכיל עשרות אלפי קברים, בהם של רבנים גדולים ומפורסמים. 'ניסע קודם לרב אברהם', כי הוא כהן', אמרתי לילדים, ויצאנו לדרך בתוך המקום המשתרע על שטח גדול, מורכב משבילים, כבישים וטרסות מחולקות לפי אזורים, ובסיוע של ידיד משותף מצאתי את המקום. החנינו את הרכב וירדנו רגלית כמה חלקות, ומול נוף יפה מצאנו את קברו, של האיש שבחייו הגשמיים לא ראה אולי נוף טוב, אבל בחייו הרוחניים בהם ראה את תכלית החיים, זכה והתעלה כהוגן, ולנו ידידיו המסורים השאיר מורשת תורה וחסידות. הרב אברהם אליעזר ב"ר שמחה הכהן הולנדר ע"ה, לא השאיר צאצאים משלו, ולא זכה להשתתף בשמחות שלו ומשפחתו, ובכל זאת, כאשר היה מגיע בקביעות לשמחות של משפחתנו, היה משמח ומרומם את המשתתפים כאילו מדובר אצל בניו. אני מוציא את הטלפון, מראה לילדים קטע וידיאו מתוך דבריו הנלהבים שנשא לפני כ-3 שנים באירוע שמחה שהזמנתי אותו לבוא, מילים שמחממות את הלב גם עכשיו. 'רב אברהם אליעזר, אנו מזמינים אותך גם הפעם' אני אומר, לאחר אמירת כמה פרקי תהלים. 
 
בכדי להמשיך למקום הנוסף, חזרנו תחילה לאזור הכניסה, ועצרנו ליד אוהל הקבר של הראשון לציון המקובל רבי מרדכי אליהו זצ"ל, הקבור ליד מרן החיד"א זי"ע, שהרב אליהו סידר את קבורתו לאחר שעצמותיו הועלו מליוורנו שבאיטליה, בה הסתלק לפני למעלה ממאתיים שנה. את קברו של רבי מרדכי אליהו אני משתדל לפקוד בכל פעם שאני באזור. קודם כל, כהכרת הטוב שבזכותו זכתה רוסיה בזכות הגדול של מינויו של הרב לאזאר כרבה הראשי של המדינה, ואת סיפורו המלא זכיתי לתעד בסרט וידיאו שערכתי לפני מספר שנים לקראת מסיבת המלוה מלכה השנתי של הגמ"ח המרכזי ברוסיה, בה השתתף אורח הכבוד - בנו שיבחלט"א רבה של צפת, הרב שמואל אליהו שיחי'. אני מספר קצת לילדים מהחוויות שלי, כאשר זכיתי לראות ולהכיר את הרב מרדכי אליהו. נזכר ומספר להם על מעמדי ה'חנוכה לייב' ברחבת הכותל המערבי בהשתתפותו המרשימה, בדבריו המכבדים כל כך, וההתרגשות כשראינו בשידור חי את הרבי צופה בדבריו ומקשיב קשב רב. אלו רגעים בלתי נשכחים, ורבות ניתן לכתוב ולתאר אותם. קברו הוא מגנט לאנשים רבים, הבאים לשאת תפילה או ללמוד מתוך אחד מספריו הרבים. מתארגן מניין לתפילת מנחה בחדרון צמוד, כשבחוץ מכינה משפחה מסורתית על שולחן, כיבוד רב ובשפע לציבור המתפללים, כנראה מתוך הודיה על תפילה שהתקבלה בזכות הצדיק. 
 
איש יקר וחבר נאמן, אותו זכיתי להכיר לפני מספר שנים, שמו ר' יאיר קרייף, מאז שתרם בעצמו כליה להצלת יהודי שהוא כלל לא מכירו. הוא לא הסתפק בזה, אלא אף הצליח לסחוף איתו עוד כמה מבני משפחתו ואנשים אחרים שהלכו בעקבותיו ועשו את הדבר הנפלא הזה. ומאז פרוץ מגיפת הקורונה, כאשר הוכינו כולנו בהלם מפטירתו של האיש שהקים ארגון שכולו למען השגת כליות מתורמים אלטרואיסטים, פוקד ידידי ר' יאיר היקר את קברו מאז לא מעט, בעל-פה הוא מדריך אותי בטלפון את הדרך המפותלת והמדויקת להגיע אל חלקת הקבר. שקיעת החמה מעל הרי ירושלים היפים מסביב, והנה הגענו למקום אליו נסחפתי לבוא מזה שנה וחצי, קברו של הצדיק רבי אברהם ישעיהו הכהן הבר ע"ה.

אני מוציא את הטלפון ומראה לילדיי קטע וידיאו של המנוח שצולם לפני כשנתיים, בו הוא מספר שהם לקראת תרומת כליה מספר 760, והוא מחפש חסיד חב"ד שיזכה להיות התורם ה-770, מספר חב"די מובהק. 'רבי ישעיה היקר! הנה רעייתי היקרה כאן, שזכתה למלאות את שאיפתך ולהיות התורמת למספר היחודי', ובהתרגשות רבה שלא ניתנת לתיאור נשאנו תפילה לבורא העולם שבזכות איש יקר זה, שזכינו - להבחל"ח, להיות ידידים טובים. שיחות רבות ניהלנו, פגישות רבות נפגשנו וכמעט וזכינו לביקורו במוסקבה - והלוואי וכבר נזכה לגאולה השלמה, ולקיום הייעוד והקיצו ורננו שוכני עפר, בגאולה השלמה בקרוב. 
 
גוט שבת!
שייע