בלשכת "איגוד הרבנים" של רובע ברונקס שבניו-יורק, עמד הרב יהודה אלפנביין וכבש את פניו בקרקע. האיש שעמד מולו הטיח בו האשמות חמורות, כאלו שאילו יתפרסמו ימיטו עליו חרפה לכל חייו.

עד עתה שימש ברבנות במספר קהילות בארצות הברית, ומזה תקופה שהוא משמש בהצלחה ברבנות קהילתו ברובע ברונקס. במסגרת תפקידו הוא מלמד שיעורים, מנהל את בית הכנסת, עורך חופות ועונה לשאלות בהלכה. אבל תפקידים אלו, היו נחלת העבר. כעת, ידע הרב אלפנביין כי גורלו נחרץ.

​יהודים בארצות הברית. תרס"ב

"האם אתה מודה?", שאלו אב בית הדין בפנים חמורות סבר.

לא היה טעם להכחיש. הוא חש את הרפיון פושט בו.

"אני מודה, זה נכון".

השמועה שיצאה מבית הדין והתפשטה חיש כאש בשדה קוצים ברחובות ניו יורק, הותירה את יהודי העיר בהלם.

•

הרב המומר

סטניסלב טילינגר נולד בשם יהודה טילינגר בעיר זאבלוטוב שבגליציה. יהודה הצעיר התמיד בלימודיו עד שהיה לתלמיד חכם צעיר. לימים, הגיע ללמוד בבית המדרש לרבנים שבעיר וינה, אך לאחר תקופה גורש משם בבושת פנים, מסיבות לא ידועות.

למרות זאת – מצא טילינגר קהילה שהייתה מוכנה לקבלו כרב עליהם; הייתה זו אחת מהקהילות היהודיות שפזורות היו בעיר ברלין. אלא שלא חלף זמן רב, וטילינגר פוטר מתפקידו בבושת פנים. ריב שהתגלע בין הרב לבני קהילתו הלך והחריף, עד שלא ניתן היה עוד לאחות את הקרע וטילינגר נאלץ לפנות את מקומו. ההחלטה על פיטוריו רק החמירה את המחלוקת. טילינגר יצא נגד בני קהילתו לשעבר בשצף קצף, וביקש להבאיש את ריחם ככל שהשיגה ידו.

צילום: shutterstock

המרצע יוצא מן השק

מכתבי שטנה נגד העם היהודי החלו מופיעים פתאום באחד העיתונים המקומיים. ניכר היה על הכותב כי יהודי הוא, אך איש לא ידע לומר במי המדובר. התעלומה הלכה והתעצמה, עד שביום מן הימים יצא המרצע מן השק - זהותו של הכותב התגלתה והכתב את השומעים בהלם. הכותב היה יהודה טילינגר.

בשלב זה כבר היה מצוי טילינגר בעיצומה של התכתבות ענפה עם גדולי האנטישמיים באותה התקופה. פרופסור נוצרי שונא ישראל פרש עליו את חסותו, ובהמלצתו התקבל טילינגר ככותב בכמה מהעיתונים האנטישמיים המפורסמים ביותר באירופה של אותם השנים. בה בעת, גילה "הרב" לשעבר את דעתו כי הוא מבקש להמיר את דתו, ר"ל.

יהודים בניו יורק בסביבות שנת תר"ס

טילינגר לא הסתפק בהמרת דתו, אלא הפך גם בתוך זמן קצר לכומר נוצרי ולאחד משונאי ישראל הידועים באירופה של אותם הימים.

מאמריו של המומר היכו גלים. המוני קוראים שטפו את מוחם ברעיונותיו של טילינגר, שעתה קיבל את השם הנוצרי "סטניסלב". רבים ייחסו לו את הצלחתה של עלילת הדם בצ'כיה, בה כמעט נחרץ דינו של יהודי בשם ליאופילד הילזנר למוות.

•

20 שנה לאחר שהמיר את דתו, עלה סטניסלב טילינגר על הספינה שהביאה אותו לארצות הברית. כאן, לא הכירו איש; וכעת, היה זקוק בדחיפות לכסף למחייתו. הרעיון שעלה במוחו היה שטני. 

בתום תקופה קצרה מצא עצמו סטניסלב טילינגר משמש כרב הקהילה היהודית בעיר יאונגסטון שבאוהיו. דווקא בעיר רחוקה זו, הוא זוהה פתאום על ידי אחד היהודים שביקרו במקום. בתוך זמן קצר הוא עזב את העיר, והמשיך במסעו המפותל.

שלוש שנים לאחר הגיעו לארצות הברית היה "הרב יהודה אלפנביין" לרבה של אחת הקהילות היהודיות ברובע ברונקס. הוא האמין כי יוכל לחיות במקום שנים רבות בלא שתתגלה זהותו האמיתית. אלא שכתום תקופה ממושכת, החלו השמועות אודות עברו המפוקפק להלך בין הבריות.

יהודים בניו יורק בסביבות שנת תר"ס

האמת מתגלה

טילינגר-אלפנביין זומן לשימוע בפני חברי אגודת הרבנים של רובע ברונקס. מול עיניהם הנדהמות, עמד העד שהכירו מימים ימימה וגילה כי הרב המכובד אינו אחר מאשר אחד האנטישמיים הגדולים שידעה ההיסטוריה. טילינגר-אלפנביין הודה שאכן הוא-הוא המומר המפורסם. הוא קיבל עליו את הדין, והכריז כי יעזוב את משרתו.

לא חלפו ימים ספורים, והמומר המושמץ עזב את ניו יורק בבושת פנים.

אלא שכאן לא תם הסיפור.

יהודים בניו יורק בסביבות שנת תר"ס

התחנה הבאה?

שישה חודשים לאחר מכן, מצא עורך העיתון היהודי המקומי את טילינגר-אלפנביין בעיר ניו אורלינס שבארצות הברית. כאשר התחקה אחר מעשיו גילה העורך למרבה תדהמתו כי סיפורו של "הרב יהודה אלפנביין" טרם הסתיים. המומר חסר־המעצורים, המתין בעיר לויזה שהיה אמור לקבל מהקונסול הברזילאי, כדי לנסוע ולשמש כרב באחת הקהילות בברזיל. תוכניתו סוכלה במהירות.

את השנים הבאות בילה טילינגר-אלפנביין באירופה, כשהוא מנסה את מזלו כרב בקהילות יהודיות שונות, ללא הצלחה יתירה.

•

זהו סיפורו של אדם, שתכונותיו הרעות הביאוהו למחוזות רחוקים של רשעות ושנאה, שתאוותו לכבוד ולכסף גברה על כל מידה מוסרית שבו, ושעבור הצלחתו שלו – היה מוכן לסייע אף לגרועים שבאויבי עמו.

הכוחות שניתנו בידינו הם עצומים, אך עלינו מוטלת המשימה להחליט כיצד לעשות בהם שימוש – אם לטוב ואם למוטב; ואנו מצווים ועומדים, על ידי תורת חיים בהוראתה הנצחית – ובחרת בחיים!