"הוא כבר יבין": מכתב נדיר מטשקנט לברוקלין
בצלאל שיף
כואב מאד ונורא לאבד את שני בני הדודים, בני גילי, בתוך שנה.
את ר' שלום ג'ייקובסון (בן פריידה, אחותה של אימי) אתם כנראה מכירים יותר טוב. שלום נולד בגרמניה, לשם הצליחה להגיע משפחתו. הרבי שלח את משפחת סימון ג'ייקובסון לשליחות לקנדה. לאחר פטירת הוריו עבר לניו- יורק, לקראון הייטס, לאחיו גרשון ובצלאל, וגדל בחצרו של הרבי. בהיותו נער התחיל לעבוד ב"הכנת שיחות" בבנין שליד 770.
לעיתים קרובות באתי לבקר אותו. המשרד שלו היה דומה מאד למזכירות של הרבי. הרהיטים בחדר הזה לא הוחלפו, כמו אצל הרבי: בכל מקום ערימות של ספרים וניירות. הבלגן הזה זהו סדר שבו אף אדם חוץ מהעובדים עצמם אינו יכול למצוא את ידיו ורגליו. מופלא היה הדבר איך שהם למדו להדפיס את כל מה שהרבי דיבר. אני בעצמי ראיתי כיצד ברכת הרבי ל'תמימים' לפני יום כיפור ב'זאל הקטן', לקראת ערב, כאשר כולם היו באים ל"כל נדרי", כבר הודפסה מיד לאחר יום כיפור.
ר' שלום סיפר לי רבות איך צריך לקבל את הרבי ואת כל מה שהחסידים עושים, לאן הם ממהרים, ובאיזה סדר הכל מתנהל. תודה לו על כך.
לגבי חיים אלעזר (לוזיק) גורליק, בן דודי (בן ביילה (ברטה) גורליק, אחותה של אימי) יש לי יותר מה לספר. מגיל הרך גדלנו ביחד. לוזיק נולד בלבוב. המשפחה התכוננה לעבור גבול לפולין. אביו של לוזיק, ר' מענדל, נעצר ימים מספר לאחר ברית המילה שלו. הדודה ברטה יחד עם שלושת הבנים בקושי הצליחה לחזור לסמרקנד. שם פגש אותם הסבא רחמיאל, אבא של כל האחיות. הוא עבר מביתנו והתגורר עם משפחת גורליק. הוא עזר לשכור דירה ולקנות רהיטים.
הדודה ברטה מצאה מקום עבודה בתור מנהלת חשבונות במפעל לייצור זכוכית של אבי. הסבא טיפל בחינוך הילדים. בבוקר היה מעיר אותם, הכין ארוחת בוקר, התפלל איתם, הלביש אותם והובילם לחיידר. ללכת לשוק, להכין אוכל חם ולהביא את הילדים מהחיידר -- הכל היה מונח על כתפיו. הסבא רחמיאל היה צדיק, חסיד גדול ומחנך מן השמים. בתקופה קשה זו לחנך את נכדיו בחינוך חסידי – זוהי גבורה.
הסבא מצא לנו מלמד – ר' שמואל נודל, (וכן מלמדים אחרים). הוא התפלל איתנו וגם שיחק איתנו. הוא לימד אותנו לקשור ציציות וגם להגיד "מה נשתנה". הלך איתנו לאפות מצות, להכין יין, ולהתכונן לחגים. כל פרט היה חשוב לו.
מעניין שכאשר הגענו בפעם הראשונה לרבי בניו-יורק, הרבי שאל את האחיינים שלנו מה לימד אותם הסבא.
חג הפסח, שנת תשל"ב. האחיינים שלי, יוסי ורחמיאל שיף (בני 5-7 שנים) היו יחד עם הוריהם בניו-יורק אצל הרבי. נערך פארברענגען. הילדים שיחקו באגוזים.
- איפה הילדים האלה שלא מזמן הגיעו מברית המועצות?- שאל הרבי. ומיד, מעל ראשי אנשים רבים, הביאו את הילדים לפני הרבי.
- יש לכם טלית קטן? - שאל הרבי. שניהם ענו שכן, יש.
- כמה חוטים יש בכל אחת מארבע הציציות?- שאל הרבי. הם ענו ששמונה.
-ובכן, כמה סך הכל חוטים יש בטלית קטן? - המשיך הרבי לשאול.
לקח לילדים זמן מה לעשות את החשבון, ואז ענו: - 32 חוטים.
-מה מסמל מספר 32?- שאל הרבי. הילדים לא ידעו מה לענות.
-שלושים ושתים זה ל"ב, וזהו המילה "לב". כאשר אתה לובש תמיד את הטלית קטן, יש לך לב יהודי טוב ובריא, - אמר הרבי.
והיה גם את "מה נשתנה" השני שהאחיינים שלי שאלו לעיני כל בפארברענגען, מול הרבי.
אחי אריה לייב עם יוסי וירחמיאל שהרבי ביקש מהם לשאול ארבעת הקושיות במהלך ההתוועדות בשנת תשל"ב. הרבי שאל את קהל החסידים: "מה יש לנו לענות לילדים מרוסיה?"
עם לוזיק הייתי ביחד מבית הספר ומהלימודים עם רבי נודל. אחר כך עברנו לטשקנט ושוב היינו ביחד. עבדנו ולמדנו אצל ר' יצחק זילבר. אני גרתי אצל משפחת גורליק (האמא עדיין גרה בסמרקנד). אני ולוזיק עשינו הכל ביחד. רק אחרי החתונה עברתי לסמרקנד, ואחר כך הצלחתי לעלות לארץ.
יש הרבה מה לספר על לוזיק, חסיד חב"ד אמיתי. כן, כל מעשינו מקורם במה שהסבא רחמיאל חינך אותנו. כל החינוך שלנו והיחס לענייני היהדות משתקפים במכתב ששלח לוזיק גורליק לאחיו שלום.
צילום המכתב
רואים שאלה שני נכדים של ר' רחמיאל חודוס מתכתבים זה עם זה. ואני אסביר: לוזיק גורליק היה גר בטשקנט. הוא כותב לשלום אחיו, לניו-יורק, שאותה לא ראה מימיו, אבל הוא יודע ששלום הוא גם נכדו של זיידה רחמיאל, והוא יבין אותו.
יהי זכרם של הצדיקים ברוך!
המכתב
י"ג חשון תשל"ב
שלומ'קה היקר,
סלח לי שלא כתבתי לך.
ימים נוראים עברו ב"ה בסדר, השנה היה זה קשה מאד. נסעתי פעמיים למוסקווה להביא אתרוגים.
בפעם הראשונה טילפנתי לגרשון בער [האח הגדול של שלום]. בפעם השנייה לא היתה לי אפשרות. בנסים גדולים חזרתי לטשקנט לפני החגים. נו, ב"ה הצלחנו להשיג כל מה שצריך.
תיכף אחרי ימים נוראים, עם אחותו של אבא הצלחנו לעזוב את הארץ, ואח"כ יצאו הילדים של אחותנו גרשון בער ודבורה האדא שיף... גם קיבלו תשובה טובה.
נו, זה כל החדשות שלנו.
שלומ'קה, תכתוב איך עברו אצלכם הימים הנוראים.
מוטיק שלי וגרשון בער שיחי' כתבו שהיו גלויים גדולים. תכתוב בפרוטרוט כיצד מצא חן בעיניך אחי מוטיק שיחי', בן דוד של בערל ווילנקין, ובכלל הבחור הרוסי. תמסור לגרשון בער שקיבלנו את מכתבו בי"א חשון והיום קיבלנו באנדעראל עם "לקח" מזיידה שליט"א. אבל לא הבנו מי שלח לנו את זה. הכתובת היא:
Tavbel, 520 Crow St. Broklin N.Y. USA
שלומ'קה תשאל עוד את גרשון בער האם זיידה שליט"א השיב למכתב שלי. אני מחכה לתשובה.
דרישת שלום לבבית לגרשון בער עם כל בני משפחתו ולצאליק עם כל בני משפחתו שיחי'.
הרבה בריאות
חיים אלעזר שלך"
מאפשרים לכם לקבל
