ראיתי את הדיון הסוער שהיה אתמול על הפרסום בטלוויזיה, על המקום של כפר חב"ד בשיעורי ההתחסנות. הזעם שלכן על התקשורת שמחפשת להכפיש את הציבור החרדי הוא ברור ואולי גם צודק, ולצערי לא יכולתי להשתתף בדיון כי בדיוק הייתי צריכה לטפל בילד הקטן שלי שנדבק בקורונה.

אנחנו יכולות להמשיך להתלונן ולהאשים את החילונים ששונאים אותנו (ואנחנו כחב"דניקיות וכנשים שיוצאות למבצעים יודעות שזה ממש לא נכון), ואנחנו יכולות לכעוס על התקשורת שמחפשת כותרות על הגב שלנו, אבל הבעיה היא שהתקשורת צודקת והבעיה היא בנו. כן כן, בנו תושבי כפר חב"ד.

תקשיבו לי, זה ממש מזעזע כמות מתנגדי החיסונים שיש בכפר חב"ד. גדלנו על אחריות לשני, ערבות הדדית, דאגה לחלש ולסביבה הקרובה ופתאום כשזה מגיע לבריאות של השכנים שלנו תושבי הכפר כל הקלישאות האלה נשכחות.

וזה לא משפחות שלא אכפת להן מהרבי, בדיוק ההיפך. משפחות של שלוחים, רבנים ואנ"ש מותיקי כפר חב"ד, שמהם יוצא שליחות והפצה לכל הארץ, הם הם מפיצי הקורונה בינינו.

פתאום כולם שוכחים את כל המסרים החסידיים ומכניסים לעצמם לראש שטויות שמפיצים כל מיני משוגעים באינטרנט.

כן כן, צריך להגיד את זה, השמירה על הבריאות היא עניין חסידי והקונספירציות ההזויות מגיעות מעמקי הקליפה והטומאה. אין לזה שם אחר.

אולי אני קצת נסערת כי הילד שלי חולה כעת, אבל חייבים לעצור את הטירוף הזה. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.

הוצאתי את מה שהיה לי על הלב ואני מקווה שנחזור לימים בריאים בכפר.