הרב עדי גודמן, אתר 'בית חב"ד'

כן זה אני. הרב שהתלבש כמו 'אלביס' קורא את הכתובה.

אם אתה מכיר אותי אתה יודע שאני נראה בדרך כלל בבגדי רב חב"די טיפוסי: חולצה מכופתרת, חליפה ומגבעת שחורה.

אולם בשבוע שעבר ראיתי את עצמי בלבוש שונה לגמרי: ערכתי חתונה כשאני חבוש פאה, לבוש לבן, עוטה תכשיטים ושרשראות ועם משקפי שמש בסגנון ה'סיקסטיז' (שנות ה-60).

איך זה קרה, אתם שואלים?

הסיפור הזה מתוארך כמעט 20 שנה, לפעם הראשונה בה הגעתי לדרום פלורידה כדי לשמש כשליח חב"די צעיר בדרום מערב בראוארד בקופר סיטי.

התיידדתי אז (הייתי בשנות העשרה שלי...) עם נער תיכון בשם דארן. שמרנו על יחס יותר כמו בין אחים מאשר בין רב וסטודנט.

הסתובבנו הרבה, למדנו תורה ובעצם גדלנו ביחד.

כמה שנים לאחר מכן, כשהייתי כבר נשוי, ייסדנו אני ואשתי מלכי את מרכז חב"ד בפלורידה בשם "חב"ד במונטרה".

דארן ואני שמרנו על קשר. כשתכנן להתחתן עם בחורה לא יהודייה, דיברתי איתו על כך ברצינות רבה, אלו היו שיחות אינטנסיביות.

זה בחן את הידידות שלנו, אבל אהבתי אותו מאוד מכדי לראות אותו עושה טעות כזאת רצינית.

תודה לק-ל, הוא המשיך בחייו והתחתן לבסוף עם יהודייה. למרבה הצער, נישואין אלו הסתיימו בשיברון לב.

הזמן חלף, ודארן פגש אישה יהודייה, איימי. הם ביקשו ממני לערוך את החתונה, והסכמתי בשמחה.

כשהתקרב מועד החתונה, הבנתי שיש לנו בעיה: לא דארן ולא איימי סיימו את נישואיהם הקודמים באמצעות קבלת גט – כפי שההלכה היהודית מחייבת. כדי לסבך את הסיפור עוד יותר, אף אחד מבני הזוג הקודמים של השניים, לא מיהר להביע הסכמה לתהליך...

לאחר מאמצים רבים, משא ומתן ארוך בבית הדין הרבני במיאמי, דארן ואיימי היו לא נשואים רשמית ומוכנים לתכנן את חתונתם, לאחר שחלפו 90 הימים הדרושים על פי ההלכה.

מאושר מכך שעברנו את המכשולים הללו, אמרתי לדארן ואיימי: "עשיתם מה שצריך לעשות בשביל הקב"ה, עכשיו אעשה מה שתבקשו בחתונה היהודית שלכם."

מתוך רצון להפתיע את חבריהם, הם החליטו להתחתן כבר במסיבת האירוסין שלהם. כדי עוד לשמח את המוזמנים, הם ביקשו ממני – הרב – להתלבש כמו אלביס פרסלי.

"אני כל כך שמח להשתתף בחתונה הזאת", אמרתי להם, "שאני אתלבש איך שתרצו. העיקר שתייסדו בית יהודי שמבוסס על אהבה ומסירות זה לזה, ועל ערכי התורה".

האירוסין שהפך לחתונה היה אירוע מדהים. הייתי עסוק כל הזמן בהנחת תפילין עם הגברים, כולל כמה שמעולם לא עשו זאת קודם לכן. היה כל כך הרבה מה לעשות! זו היתה סגירת מעגל נפלאה.

האם זה משהו שדמיינתי שאעשה אי פעם? לא. אבל שמח שזה קרה.

לחיים ומזל טוב לאליהו לייבוש והינדה חייקה. שיהיו חייהם המשותפים מלאים בנחת, שלום ושמחה יהודית.