ממשלת ישראל, שלום.

מאז שהתברר לנו על רכבת הווריאנטים הארוכה שעושה את דרכה לארצנו מבעד לשערי נתב"ג הפרוצים, התחלנו לעקוב בדאגה ובחרדה אחר הפעולות – או יותר נכון היעדר הפעולות – במאמץ לבלום את כניסת התחלואה דרך שעריה הראשיים של מדינת ישראל. ככל שהיא הלכה ועלתה, כך עלה מפלס החרדה של כולנו, האזרחים, נוכח אוזלת היד בבלימת הנגיף.

אין לי מושג האם ההססנות, מחדל נתב"ג הנורא וההימנעות שלכם מצעדים מעשיים קשורים לחילוקי הדעות סביב שולחן הממשלה, או שמא מדובר ברצון לשדר שזו ממשלה שונה מהקודמת, שהייתה זריזה יותר בנקיטת פעולות. זה לא שינה את השורה התחתונה: אלפי חולים, ובהם גם חולים קשים. במבחן התוצאה, לא הפגנתם יעילות ומהירות תגובה לנוכח הסכנה.

אבל לצד הדאגה הכללית מהתחלואה הבלתי מטופלת, בליבם של האזרחים שומרי המסורת ישנה  דאגה נוספת: החשש שהממשלה, באוזלת ידה, נושאת את עיניה לחגי תשרי. שדווקא אז תתגלה הנחישות. חוסר האומץ לעצור את הרכבות ההמוניות מטורקיה, יוון ויתר יעדי הנופש ייגמר לבסוף ב"אומץ" קטן מאוד: לעצור את התפילות בבתי הכנסת בראש השנה, ביום הכיפורים ובחג הסוכות.

חששנו מאוד מפני תרחיש שבו אותה ממשלה, שלא העזה לפגוע בקדושת החופשות של יולי־אוגוסט ולא עשתה דבר בחג הקורבן, תפגע מבלי למצמץ בחגים היהודיים. המסר שזה מעביר: זה בסדר להתקהל בהופעות ענק ולייבא את כל סוגי הווריאנטים מחו"ל, אבל יהודים שיבקשו לשמוע קול שופר בראש השנה, או לנסוע לתפילות באומן – הם מוקד הסכנה. אותם צריך לעצור.

לצערנו – ואינני יכול לומר שהופתעתי במיוחד – החשש התאמת. אתמול פורסמה בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הידיעה על כך שרעיון הסגר בחגי תשרי נמצא על שולחן הממשלה. כמה לא מפתיע.

יש סיפור יהודי עצוב על ספינה שהחלה להיטלטל בלב ים ואיימה לטבוע. קברניט הספינה הורה לנוסעים להשליך אל הים חפצים מיותרים, כדי להקל על משקל הספינה. בהפלגה היה טיפש אחד, שמכל מזוודותיו בחר לזרוק לים דווקא את הטלית והתפילין שלו. צר לי להיווכח, שאתם, חברי ממשלת החידלון, נוהגים בדיוק כמו אותו טיפש: כבר למעלה מחודש שזן הדלתא מתפשט במספרים מדאיגים, אבל אתם לא עושים כמעט כלום. רק כשחגי ישראל מתקרבים אתם נזכרים שצריך להגביל התקהלויות. לא נוגעים באוגוסט – מבטלים את תשרי.

אני לא יודע מה תחליטו לבסוף, ואני מקווה מאוד שרעיון העוועים – להמשיך עכשיו בשגרה ולשמור את ההגבלות לתשרי – יוסר מעל השולחן. הערים החרדיות ירוקות, התחלואה החרדית אפסית. התחלואה הכללית מדאיגה מאוד, אבל יש לכם מספיק זמן לנקוט בפעולות אפקטיביות ומיידיות כדי לבלום את המגמה. חגי ישראל לא יהיו השעיר לעזאזל של המחדלים שלכם.

*הכותב הוא עורך המגזין בעיתון ”משפחה“