המושג החדש-ישן חוזר: אינפלציה. ואיך זה משליך לחיינו
שחר וולף
אתם מרגישים שיש לכם פחות כסף בכיס? אתם צודקים!
הכירו את המושג החדש – ישן. אינפלציה.
בשנה האחרונה אנחנו עובדים קשה אפילו יותר מתמיד. המשכורת נכנסת כל חודש אבל משום מה הסכום שנשאר לנו בבנק הוא קצת פחות מתמיד, מידי חודש בחודשו אנחנו מחפשים את הפער.
אז אם גם אתם מרגישים ככה, זה הזמן לערוך הכרות קצרה עם המושג שנשמע כאילו לקוח מעולם אחר לחלוטין. אינפלציה, או במילים יפות יותר מדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן הוא הדרך של הממשלה למדוד את המחירים במשק.
בואו ננסה להבין מה זה אומר לנו... כשממשלה מנסה למדוד את המחירים במשק היא לוקחת משפחה ממוצעת, מסתכלת על הרגלי הצריכה שלה ומסכמת כמה סה"כ זה יוצא.
לדוגמא: ההוצאת של משפחת רבינוביץ הם ירקות, פירות, שכר דירה, דלק, כמה דברים שהם רוכשים כל חודש באמזון (בודק את שער הדולר), רוכשים קצת בגדים, נעלים וכו'.
כדי למדוד כמה הצריכה של המשפחה, הממשלה עורכת סקר מקיף של עלויות המוצרים ביום האחרון של השנה הלועזית, ומעכשיו כל סוף חודש היא תערוך בדיקה על אותם מוצרים, כל חודש היא תסכם ותראה האם מחיר המוצרים עלה או ירד. לדוגמא, אם הסל עלה מאה ש"ח בחודש אחד ומאה ואחת בחודש הבא זה אומר שהמוצרים במשק התייקרו ב1%, כלומר לחיות בארץ עולה 1% יותר מאשר בחודש הקודם.
בשנים האחרונות, המדד שהיה בישראל היה כמעט אפסי. רבים דברו איתי על המדד ועל השפעותיו לגבי המשכנתאות, הלוואות וכו'. תמיד הזכרתי שהמדד יודע להיות שקט אבל היעד של הממשלה הוא שהמדד יעלה, משק בריא הוא משק בצמיחה שהמחירים בו עולים, אך זה קורה יד ביד עם השכר הממוצע שעולה מחודש לחודש.
מתחילת השנה המדד עלה בכ-1.5% והיד נטויה, אנחנו מדברים על שבעה חודשים בינתיים. לשם השוואה בארה"ב המדד עלה באותה תקופה בכ-5%, ולעומת זאת אחוז העלייה בארץ חריג מהרגיל. אפשר ובצדק לומר שהקורונה גורמת להתייקרות המחירים, אכן כן, בתקופה האחרונה סעיפים שלא ראינו עולים שנים שלמות פתאום התייקרו ממש, כמו סעיף האירוח שעלה ב11.5%, סעיף ההסעדה ומחיר הנפט.
לפי נתוני כרטיסי האשראי בישראל רמת ההוצאה הממוצעת עלתה הרבה מעל הרמה שאמורה היתה להיות. היצרנים מקבלים ביקושים חדים לעומת מה שהם יכולים לייצר ולכן ישנה עליית מחירים. בנוסף מחירי הסחורות התייקרו מאד, מחירי הנפט וכו' .
אז אם אתם מרגישים שבשנה האחרונה לא היתה לכם העלאת שכר, הכסף בארנק התכווץ, עכשיו אתם מבינים למה. נותר רק לקוות שבע"ה השכר הממוצע יעלה גם ואז נוכל גם לצרוך יותר בצורה מושכלת.
זאת ועוד: התקציב הדו-שנתי שהועבר השבוע בממשלה (וטרם עבר את משוכת הכנסת), מטיל שורת גזירות ארוכה על מוצרי יסוד, כגון חשמל ומוצרים נוספים ועתיד להשפיע על האינפלציה באופן ישיר.
אז עכשיו שאתם כבר מכירים, חשוב מאד בפעם הבאה שתיגשו לבנק ותבקשו הלוואה או משכנתא שימו לב לנתון הזה, הלוואה/ משכנתא צמוד מדד, אם אתם לוקחים מסלולים כאלה קחו בחשבון התייקרות צפויה של הריבית בכ-1.5% בשנה, דבר שבמירוץ השנים יביא את ההחזר להיות כפול ממה שלקחנו!