רבים מהתרמילאים מבקרים את בתי חב"ד הנמצאים בצ'אנג מאי, בנקוק וקו סומאי. תנועת חב"ד שהתחילה לפני כ 250 שנה ברוסיה, התפשטה בכל רחבי תבל, שלוחת נציגים ומשפחות לכל מקום כדי לחפש ולעזור ליהודים. נכון להיות למעלה מ 4000 בתי חב"ד מפעילים יותר מ 3000 מוסדות בכל העולם. על פי אתר האינטרנט של הארגון,
www.chabad.org יש חב"ד בכל מקום, ומטרתם היא לאחד את העם היהודי ולקרבו לאביו שבשמים.

הישראלים שהגיעו לבית חב"ד לא הזכירו יהדות, הם באו לפגוש ישראלים נוספים, להתעדכן במסלולי טיול, לקבל טיפים על קניות בילויים וחגיגות. יניב בא לתאילנד כדי ליהנות מהאיים היפים ולהירגע, אפרת, בת 23 מחיפה גם היא, באה כדי לחוות אורח חיים שונה. "הרבה ישראלים טסים למזרח" אומר יניב "כי זו תרבות אחרת, וגם כי אפשר לרכב על פילים"

"האמת היא" אומרת רוזי, "שזה פשוט זול". הישראלים מגיעים לתאילנד גם בגלל הבטחון היחסי שחסר להם במדינות מוסלמיות.

התרמילאים לקחו אותי לבקר ברד בריק, בית הארחה מקומי, שם עמדה איתי רוזי בחדר האוכל, והצביעה: "זה יהודי, גם זה, וזה, וזה. כולם פה יהודים". גם המדריך המקומי אומר ש 90% מהתיירים שלו הם ישראלים, והוא וכך גם בעלי חנויות בעיר, כבר מדברים קצת עברית.

בראש כל בית חב"ד במדינה עומד חסיד חב"ד אחר, בבנקוק, זה הרב נחמיה ווילהלם, בן 32, שהגיע לעיר לפני 10 שנים עם אשתו ותינוק בן חודשיים, היום יש לו כבר ששה ילדים, בביקורו בצ'אנג מאי אומר לנו הרב ווילהלם, שמטרת בואו לתאילנד היא "לעזור ליהודים בכל מקום בו הם נמצאים" וכשהוא מתאר את בית חב"ד הוא אומר: "מקום נעים שבו יכול יהודי לאכול, לנוח וללמוד קצת יהדות", הרב ווילהלם עורך בבנקוק סעודת שבת, בכל ערב שבת לכ 300-400 אורחים.

את בית חב"ד בצ'אנג מאי מנהל הרב משה חדד, גם הוא ישראלי, ולמרות החום הרב, לבושים הרבנים כמנהג המסורת, כובע לבד שחור, חולצה לבנה ארוכת שרוול. מכנסיים שחורם ומתחת לחליפה מבצבצים חוטי הציצית. את פניו של הרב הצעיר, רק בן 24, מעטר זקן שחור. חדד הגיע לצ'אנג מאי רק לפני 6 חודשים, עם אשתו הצעירה ותינוק.

הרב חדד מספר שבכל ערב שבת מגיעים למעלה ממאה יהודים, בעיקר תיירים ישראלים, להשתתף בתפילה שלאחריה הם נשארים לסעודת שבת, מלבד התיירים, מטפל הרב גם ב 30 או 30 יהודים מקומיים. "כל יהודי המגיע לצ'אנג מאי, צריך לדעת שיש לו כאם בית מחוץ לבית" אומר הרב חדד.

לדברי הרב חדד, אין זה קשה כלל לשמור על חיי תורה ומצוות, גם במקום כזה שאין בו עוד יהודים חרדיים מלבדו, הנה למשל, למרות שאין בית ספר יהודי במקום, מלמדת אשתו, אלישבע, את ילדי היהודים סיפורי תורה ומנהגי והלכות החגים, בבית ספר מיוחד הפועל בימי ראשון. עקב מגבלות הכשרות, יכולים בני משפחת הרב לאכול רק בבית או במסעדת בית חב"ד. עופות מגיעים מבנקוק ובשר בקר מישראל, כך גם מוצרי מוזון נוספים שאין לבהשיג בתאילנד. הרב עמל כעת על בניית מקווה.

כינרת מולר, ניו יורקית בת 32, שגדלה בבית חרדי אבל התרחקה מהדת בהתבגרה, הייתה כבר כמה פעמים בתאילנד במסגרת פעולות התנדבות שלה בארגונים רפואיים בינלאומיים, אבל רק הפעם היא יצרה קשר עם בית חב"ד. "הפעם הגעתי לשהות ממושכת" אומרת כינרת, "וזה נראה לי קצת מוזר שלא אהיה בקשר עם היהדות זמן ממושך כל כך"

כינרת התחילה לבקר בקביעות בבית חב"ד והפכה לאחת ממעריצות הרב, אשתו והתינוק שכינרת מכנה "מתוק שאי אפשר לעמוד בפניו", כנרת שומרת איתם כל שבת, ומשתתפת קבועה בשיעורי התורה שלהם. "האנשים האלו ממש שואבים אותך פנימה" אומרת כינרת בהתפעלות, "אתה בא לסעודת שבת, מזמינים אותך לקפה ועוגה, אתה שומע דבר תורה ונשאר לטעימת פירות אחר הצהרים, בלי להרגיש אתה נעשה מעורב יותר ויותר"

כנרת לא תישאר לנצח בצ'אנג מאי, היא רווצה למצוא בן זוג יהודי, ואין שם מספיק, אבל בינתיים, כל זמן שהיא שם היא לא מוותרת על הקשר עם בית חב"ד.

שם יש לה בית מחוץ לבית.

-----------------------------------------
הכתבה פורסמה באתר האינטרנט: chiangmainews.com