מענה מהרבי בנוגע לשלום בית:

כל הענינים [-סוגי הבעיות בשלום הבית] שכותב עליהם - היו אצל כמה וכמה זוגות ותקנום, וב[מאמץ] קל לפי ערך. 

אלא ששני הצדדים רצו לתקנם, ובמילא שיתפו פעולה בתיקונם. 

על פי זה מובן, שאין כל טעם וסיבה לפירוד [בינו לאשתו] וגט חס ושלום. 

ואדרבא: אמרו רבותינו ז״ל "איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם". 

אבל כיון שכנראה, מכמה סיבות היחסים ביניהם מתוחים ויש טענות זה על זה -

מוכרח שיציעו דבריהם לפני מי שיש לשניהם אימון בו, וידברו מבלי להעלים כו׳, ואם יהיה צורך - באריכות ופעמים אחדות. 

ויהיה זה לפני רב או רופא ירא שמים, והוא יורה להם את הדרך איך להשרות השלום ביניהם. 

באם יאריך הזמן למצוא איש הממוצע בעל תכונות אלו - אזי עליו למצוא מישהו שיש לו (או - לה) השפעה על זוגתו תחיה ויבאר לה ששלום בין איש לאשתו - הוא מהענינים הכי עיקריים על פי אמונתנו ותורתנו, ולכן עליה (וכן עליו) לעשות כל התלוי בהם להשרות ולהרבות השלום ביניהם, וביחד לחפש העצות לתקן הענינים הסותרים לזה וכו׳...

מקור: ממענה בכתב יד קודש, נדפס בס' 'פתקים משלחנו של הרבי' ח"א ע' 180-181 • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' •  העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת