אגדות מעוררות אימה נקשרו באחד האזורים שקנו לעצמם שם מאיים – משולש ברמודה. המשולש הדמיוני הוא שטח עצום, בן כ-1,000,000 קילומטרים שגבולותיו נמתחים בין איי ברמודה,  חופי דרום פלורידה ואיי פורטו ריקו.

המשולש המסתורי

מקרים מוזרים

נתיבי הנסיעה העוברים בשטח זה עתירי תנועה. ספינות רבות מעבירות נוסעים ותכולה באותם 1,000,000 קילומטרים רבועים וגם מטוסים וכלי טיס אחרים חולפים בשמי המשולש. אלא שאגדות, שקנו שביתה בלב רבים מאיתנו, טוענות כי דברים מסתוריים מתחוללים באזור זה, וכי דווקא שם, יותר מבמקומות אחרים, אירעו אירועים חסרי-פשר שהביאו למותם או היעלמותם של בני-אדם רבים.

המקרה המסתורי הראשון שנקשר במשולש המסתורי, התרחש כבר לפני כ-500 שנים. מי שהיה שותף לו, היה לא אחר מכריסטופר קלומבוס - 'מגלה אמריקה' המפורסם. ביומנו המתעד את המסע בו גילה את היבשת החדשה, מספר קולמבוס על אירוע יוצא-דופן שאירע לו בשעה שחלף עם ספינתו בשטח משולש ברמודה; באחד מלילות ההפלגה הוא הבחין בכדור אש גדול היורד מהשמים, ומן המקום בו מתרחש נפילתו עולה אור משונה. קולומבוס דיווח גם על מצפנים שהתנהגו בחוסר יציבות בזמן שהפליג באזור.

קרדיט: shutterstock

לידתה של אגדה

האגדות על מסתוריותו של המשולש החלו נפוצות רק לפני כשישים שנה. וינסנט ה. גאדיס היה מי שחקר את התאונות המסתוריות שהתחוללו במקום, פרסם אותם בכתב העת "ארגוס", וגם העניק לאזור את השם שילווה אותו מאז והלאה "משולש ברמודה".

בעקבותיו היו מי שפירסמו ספרים וסיפורים שקשרו במשולש מקרים רבים, אמיתיים לצד כאלו שלא נבראו, וכך במשך שנים רבות הלך והתפתח מיתוס "המשולש המסוכן".

גם כאשר קמו חוקרים וביקשו להעמיד דברים על דיוקם ולהוכיח כי רבים מהסיפורים והטיעונים שביקשו לקשור במשולש ברמודה מסתוריות יתר, מצוצים מן האצבע, היה קולם כקול קורא במדבר. רובם של האנשים העדיפו להאמין לבדיות השקריות שהעניקו לסיפורים נופך של מסתורין.

למרות זאת, כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם, גם במשולש ברמודה התרחשו תאונות שנותרו בגדר תעלומה ואכן לא נפתרו עד היום.

אחת מהם הייתה תעלומת היעלמות הטייסת האמריקאית.

טייסת 19

זה התחיל כמו טיסת אימון שגרתית. ביום א' בטבת תש"ו, יצאה טייסת 19 האמריקנית לטיסת אימון רגילה.

כשעה וחצי של נסיעה חלפה על מי-מנוחות, מאום לא בישר על העתיד להתרחש. תחילה, לא הבחין לוטננט צ'ארלס טיילור, הטייס הבכיר בחבורה כי דבר מה חריג ארע לטייסת. חלף זמן יקר עד שהתברר כי הטייסת איבדה את דרכה, לאחר שסטתה בטעות ממסלול הטיסה המתוכנן.

מכאן, החלה שרשרת של טעויות טראגיות. טיילור שהנהיג את חמשת מטוסי הטייסת, פקד על חבריו הטייסים לפנות לכיוון האוקיינוס הפתוח במקום לכיוון היבשה. הקשר בין מגדל הפיקוח לטייסים נותק, והם הוסיפו לתעות בדרך ולאבד זמן ודלק יקר.

בינתיים, בבסיס ממנו יצאו החלו לחשוש לגורלם. מטוס חילוץ יצא בעקבות הטייסת, בתקווה למוצאם בטרם יהיה מאוחר מידי. אלא שזמן קצר לאחר שיצא מטוס החילוץ לדרכו, אבד הקשר גם איתו. לנצח.

14 אנשי הטייסת לא נמצאו מעולם, וכך גם 13 אנשי מטוס החילוץ. כולם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.

החקירה הרשמית הולידה את המסקנות שאנשי הטייסת איבדו את דרכם וניסו לבצע בעיצומו של הים הסוער נחיתת אונס שהסתיימה בכישלון. באשר למטוס החילוץ – לטענת חוקרי הצבא, תקופה קצרה לאחר מכן הופסק השימוש בדגם זה של מטוסים לאחר שמספר רב של מטוסים שכאלו התפוצצו במהלך טיסה והתגלו בהם תקלות רבות. ככל הנראה גם במטוס זה אירעה תקלה שהביאה להתרסקותו.

קרדיט: shutterstock

ספינת רפאים

הספינה האמריקאית "מרי סלסט" יצאה לדרכה מחופי ניו יורק בו' בחשוון תרל"ג. יעד הנסיעה הסופי היה איטליה. רב החובל בנג'מין רוגרז היה יורד-ים ותיק, שספינות רבות הונהגו תחת פיקודו. לצידו היו על הספינה גם בני משפתו וצוות של שבעה אנשים.

חודש לאחר יציאתה לדרך, היא נצפתה על ידי צוות הספינה הקנדית "דה גרטיה", בסמוך לחופי גיברלטר. הקפטן של "דה גרטיה", הבחין כי הספינה שטה בצורה מוזרה. המוזרות גדלה שבעתיים, כאשר לאחר שתצפת באמצעות המשקפת על הסיפון הוא לא זיהה אף תנועה על סיפונה של ה"מרי סלסט".

צוות שהתנדב לעלות לספינה המסתורית מצא לתדהמתו ספינה ריקה. למרות זאת, נראה היה כי הכול עמד במקומו. גם הסחורה הרבה המתינה בין המטענים, מה ששלל את האפשרות שהספינה נשדדה בידי שודדי-ים. רק סירת הצלה אחת הייתה חסרה, אך לעומת זאת כל השאר נותרו במקומם ונראה היה שלא נעשה בהם שימוש. נראה היה שעזיבתם של הנוסעים נעשתה בחיפזון, מפני שבחדר האוכל של ה"מרי סלסט" נמצאה ארוחה שעמדה על השולחנות כאילו זה עתה הוגשה.

מאז ועד היום לא נפתרה תעלומת ה"מרי סלסט". עקבותיהם של נוסעיה לא נמצאו וסיפורה נותר מסתורי. רק דבר אחד היה ברור מבין שלל השאלות הלא-פתורות שהשאירו אחריהם הנוסעים הנעלמים – מסלולה של הספינה עבר בעיצומו של משולש ברמודה המפורסם.

קרדיט: shutterstock

אגדה או מציאות?

החוקרים טוענים כי לחינם שייכו לאזור סיפורי היעלמויות מיוחדים. ספינות ומטוסים נעלמים בכל מקום בעולם, ובמשולש ברמודה לא מתרחשים אירועים מוזרים יותר מאשר במקומות אחרים. בינתיים, כך נראה, הם לא כל-כך הצליחו לשכנע את העולם עם ההיגיון הזה, מפני שהמוניטין של אגדת "משולש ברמודה" רק הולך ומתעצם. ואולי הסיבה לכך היא העובדה שאנשים אוהבים יותר את הסיפור המוזר, יוצא הדופן, מאשר את המציאות האמיתית, שבמקרה הזה גם קצת משעממת?