פולמוס בציבור החרדי על קדושת ציון הרשב"י. מהי דעת הרבי?
לאחרונה התקיים פולמוס באחד האתרים 'כיכר השבת' סביב קדושת מקום קבורתו של הרשב"י בהר מירון ועל הביטויים שנאמרו עליו.
הכל החל כאשר פורסם עלון ובו נכתב כי ביקור בהר מירון כמוהו כעליה לרגל לבית המקדש. באותו עלון הוא מביא מספר ציטוטים מגדולי ישראל על ההקבלה בין מקום קבורת רשב"י לבין קודש הקדשים.
בין היתר מובא שם מגאב"ד צפת במאה הי"ט הגאון רבי שמואל העליר (מתוך מאמרו 'כבוד מלכים'): "לכבוד התנא האלוקי הרשב"י זיע"א העומד לנו במקום קודש הקודשים". ומהמקובל רבי אברהם גלאנטי מובא שהתבטא וכתב שעליה לקבר רשב"י במירון שלוש פעמים בשנה, ייחשב כעלייה לבית המקדש (ירח יקר פר' בא). והוא עצמו אף טרח ובנה את המבנה הקיים העומד כיום במירון.
כן מובא שם מספר 'אהבת ציון' שכתב על מירון שהיא חצר המלך והיא זהה לגודל של חצר המשכן חמישים אמה על שבעים אמה: "הביאני המלך מלכי המלכים לפניו בהיכל עצמו"
משמו של המקובל רבי חיים אלפנדרי נכתב "הר הקודש גליל העליון". גם באגרת תלמידו של האור החיים נכתב: "נסענו מעכו לצפת לראות את פני האדון ה' צבאות בארץ הגליל".
ועל כולנה מובא באותו עלון דברי הזוהר המהווים מקור לכל ביטויים אלה: מעשה ברבי חייא ורבי יוסי שהשתטחו בפני רשב"י ונשקו את ידיו ואמרו 'כתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי.
•
הפרסום הנ"ל גרר אחריו תגובות של כמה וכמה שיצא קצפם על הנ"ל ודחו אותו מכל וכל. הם הביעו את דעתם במאמריהם נגד ההקבלה וההשוואה בין הר מירון להר הבית. יש שכתבו שהכל בלשון מליצית ובשם המושאל והס מלהזכיר בנשימה אחת את שני המקומות הקדושים כאילו מירון דינו כהר הבית.
ויש גם מי שהביא את דברי היעב"ץ שיצא חוצץ נגד דברי הזוהר הללו שפני האדון דא רשב"י ולדעתו יש להגיה בדברים מאי "את פני האדון" והכוונה לדידו היא מה שדרש רבי עקיבא ש"את ה' א-לוקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים.
מבין אלו שהביעו דעה היה מי שהסביר את דעתו ונימק אותה בהוכחות ראציונליות ויש מי שלא יכל להתאפק והתבטא בחריפות נגד הרעיון הזה וקרא עליו תיגר להזהיר לבל יהינו לראות בביקור במקום קבורת רשב"י כתחליף לביקור בהר הקודש בירושלים.
המשותף לכל מביעי הדעות הללו השוללים את מה שנדפס באותו עלון הוא שהם משתייכים לחוגים שאינם עוסקים בלימוד פנימיות התורה וכל איזכור של הילול ושבח עילאי לצדיקי הדורות גורם להם לאבד את שיווי משקלם וממהרים הם להתנער ממנו.
•
והנה רחש ליבו של הרב משה יעקב ברנסדופר שליט"א דבר טוב, ולפני כמה שנים הוציא לאור חיבור ארוך על גדולתו ונשגבותו של הרשב"י כשהוא מקבץ מכל עבר ופינה מדברי גדולי ישראל עליו וחבל שאישתמיטתיה מדברי רבינו נשיאנו על פני האדון ה' - דא רשב"י.
אנו חסידי חב"ד זכינו לביאורים והסברים רבים מהרבי בנושא הנ"ל, כמו לכל סוגיה ושאלה המתעוררת ונידונת מפעם לפעם.
באחת משיחות הקודש הרבי שואל על כך שיש בעלי נגלה מקשים על דברי הזוהר הנ"ל הכיצד ניתן לתאר את הרשב"י כפני האדון ה'? והרבי מפנה לדברי הירושלמי למסכת ביכורים, פרק ג' הלכה ג'. שם נאמר: "וה' בהיכל קדשו, הא ר' יצחק בר לעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין".
ובמקום אחר (בלקוטי שיחות חלק ב' עמ' 444) מבאר הרבי את האמרה הנ"ל עפ"י מה שכתוב בגמרא שהקב"ה גנז את האור של ששת ימי בראשית לצדיקים לעתיד לבוא. ואמר על כך הבעש"ט: "והיכן גנזו? בתורה!"
בהמשך מסביר הרבי שהצדיקים שעוסקים כראוי בתורה הם אחודים עם הקב"ה ואינם מציאות בפני עצמם וכך הם מתעלים למקום שבו היה הווה ויהיה הוא כאחד ולכן גם עתה יש בהם את האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.
זוהי הסיבה שבמאמרי דא"ח מתארים את הרשב"י בתואר הכי מופלג משום שרשב"י לא היה מציאות עצמאית כי אם דבק בקוב"ה וכמו שאמר בעצמו על עצמו "בחד קטירא אתקטרנא ביה, ביה אחידא ביה להיטא".
•
באותה שיחה הרבי מבאר אודות הסיפור שהבעש"ט מסר לגיסו רבי גרשון מקיטוב דבר שאירע חמש עשרה שנה מאוחר יותר ובדרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק מבאר על כך שכיון שהבעש"ט היה אז בעולם היצירה ושם חמש עשרה שנה נכללות יחד לכן יכל להתייחס לאירוע שיקרה לאחר חמש עשרה שנה.
אם כן, שואל הרבי, מדוע לא הודיע הבעש"ט לגיסו שהאירוע יקרה בעוד חמש עשרה שנה? אין זאת אלא שהבעש"ט באותו עת שמסר את דבריו נחשב היה שהוא נוכח באותו אירוע שקרה לאחר כמה שנים... והוא חווה אותו כאילו הוא קורה עתה. כלומר, לא מדובר על צדיק שעיניו צופיות למרחוק לשנים קדימה אלא שהוא כרגע נמצא שם.
הרבי גם מעיר שהדבר הזה שייך גם בימינו כאשר צדיק מתדבק כולו בתורה בביטול גמור הוא מתעלה לדרגות עליונות כהנ"ל שזוכה לחזות באותו אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.
לאור דברים אלה ולאור דברי נביאותו של הרבי שצפה מראש את אשר יקרא אתכם באחרית הימים והזהיר עליהם בכל התחומים הן בבטחון עם ישראל, הן בזהות היהודית והן במצבו הרוחני של עם ישראל, ניתן להצביע גם עליו כמי שלא רק שצפה את הדברים מראש אלא שבעת דיבוריו היה שם ולכן הדברים כל כך נגעו לליבו וכל כך עורר אותנו כולנו לפעול ולעורר את עם ישראל כנדרש לקרבן לאבינו שבשמים.
3
0
נשמח גם בהמשך לסגנון הזה - ליבון דעת הרבי בנושאים לא ידועים
גוט שבת!
3
0
4
1
0
0
1
0
מאפשרים לכם לקבל
