מכירים את ההוא שרוצה לקנות בגד או חפץ חדש אבל אין לו מספיק כסף, אז הוא מסתפק במוצר בערך – כזה שנראה עם אבל מרגיש בלי? זו בדיוק ההסתכלות שלי על סגמנט ג'יפוני המיני שהולכים ועולים על הכביש בקצב מסחרר.

לקח לנו כמה שנים להתרגל לג'יפונים המצועצעים כמו הטוסון, הספורטאז', ה-3008 וכיוצא בהם, שבאו להיות תחליף זול וקל לג'יפים האמתיים, והנה יש לנו זן חדש של מיני-גי'פונים שאמור להיות תחליף זול וקל לג'יפונים...

בין אלו מהסגמנט החדש נוכל למצוא את טויוטה CH-R שבא לחיות בצילה של טויוטה ראב, של מאזדה CX30 שבא להיות החיקוי של מאזדה CX5, וכך גם ביונדאי קונה שהגיע להיות האח הקטן של הטוסון.

הקונה נמכרת כלחמניות טריות ולכן היה זה אך טבעי שנבחר בה להיות הראשונה שתופיע בכתבה הזו לעומת מתחרותיה. כאמור לעיל, היא באה לתת מענה למי שרוצה ג'יפון אבל אין לו מספיק כסף,  שיש לו רתיעה מ"מה יגידו" או שחושש מנהיגה בג'יפ. הרעיון מובן, מדובר בג'יפון של מתחילים.

*

עם יד על הלב, מלבד החזית הקדמית המרשימה שמציגה מראה חשמלי-עתידני וגלגלי המגנזיום, הקונה, במבט מבחוץ לא ממש הרשימה אותי באופן אישי. אבל ים התגובות שקיבלתי הוכיחו שכנראה אני בעמדת מיעוט ושרבים בציבור רואים בה מכונית יפהיפיה ונחשקת.

כשנכנסתי פנימה המגמה הזו התהפכה וגיליתי מכונית שקל מאוד לאהוב. ראשית היה זה המרווח הפנימי שמתגלה כענק לעומת המראה החיצוני. שנית, הופתעתי לראות שמדובר במכונית עם תצורה פנימית מרשימה בהחלט. לא רק שהחומרים ואיכות ההרכבה טובים, אלא שהיא מנגישה את הכול בצורה מעולה - מסך המולטימדיה עומד בדיוק כמו שצריך, ידית ההילוכים בונבונה, והכל משדר חדשנות. מבחינת אבזור טכנולוגי תגלו מפתח חכם, משטח הטענה למכשיר הנייד, חלונות כהים וכן לוח מחוונים דיגיטלי, עמעום אורות אוטומטי למניעת סנוור, בקרת שיוט והתנעה וכיבוי ללא מפתח.

הקונה המגיעה עם מערכות בטיחות מתקדמות כמו בקרת סטייה אקטיבית במעבר מנתיב לנתיב, בלימה אוטונומית כולל בנסיעה לאחור, התראת שטח מת והתרעה על עייפות הנהג. רק חבל שכדי שהמערכת תדבר עברית או תפעיל את הווייז, עליכם לחבר את המכשיר הנייד שלכם עם כבל USB. כשקבלתי על כך בפני אנשי יונדאי הם טענו שגם דגמים של מרצדס שעולים מאות אלפי שקלים פועלים בצורה הזו, ושמדובר ברצון לא לפגוע במערכת המולטימדיה, אבל בעיני יש בכך עדיין טעם לפגם.

*

אבל מה שהכי הפתיע אותי היה סעיף הנהיגה, והוא בא לידי ביטוי בשני דברים. ראשית הקונה מתגלה כזריז, אפילו מאוד והוא מאיץ מ-0 ל-100 בתוך 7.7 שניות – יכולת שמתאימה לכלי רכב יקרים וגדולים בהרבה. שנית, למרות שמדובר במכונית עם גיר רובוטי, לא הרגשתי בכלל את הקפיצות הידועות לשמצה שלו.

גיר רובוטי היה בעיני בעבר שם נרדף לסיוט, אבל כאן, למרות ששוב ושוב הזהירו אותי ממנו, מצאתי שלא כצעקתה. ובכלל, חווית הנסיעה כאן הייתה טובה ונעימה יותר מאשר של רכבים אירופים שנהגתי עליהם בתקופה האחרונה. ביונדאי מצדם אגב טוענים שהגיר הרובוטי שודך למכונית הזו - כמו גם לשורת מכוניות נוספת שלהם - במקום גיר אוטומטי רציף, כדי לעמוד בתקינות זיהום האוויר שנדרש באירופה.

רק אם תעבירו את הקונה למצב ספורט תגלו את הגיר הרובוטי במלוא סיוטו. האמת, מצב הספורט לא ממש עוזר כאן כי הקונה עושה אז קולות מאמץ ורוקדת על הכביש.

צריכת הדלק לא מלהיבה ועומדת על 10.5 קילומטר לליטר דלק. לא שזה המון, אבל יחסית לרכבים ההיברידיים והחשמליים מבית יונדאי, זה לא מעט. אם הנושא הזה ממש מציק לכם, תוכלו להוסיף עוד 8,000 שקלים ולרכוש קונה היברידית עם צריכת דלק מדהימה ממש, כזו ששותה ממוצע של ליטר לכל 20 קילומטרים – שוותערך לאיוניק הנחשקת.

*

בשורה התחתונה, הקונה לא מושלמת כי אחרי הכול מדובר במכונית שמחירה מתחיל ב-128,000, סכום פעוט במונחים של עולם הרכב, אבל היא מעולה במונחים רבים.