פרק שני

כאמור בפרק הקודם, נמנה רבי יהודה הלוי עם המשוררים היהודיים הגדולים ביותר בתקופות שלאחר חתימת התנ"ך. הנה דוגמאות אחדות משירתו:

ה' נגדך כל תאוותי,

ואם לא אעלנה על שפתי;

רצונך אשאלה רגע ואגוע,

ומי יתן ותבוא שאלתי

ואפקיד את שאר רוחי בידך

וישנתי וערבה שנתי.

ברחקי ממך - מותי בחיי,

ואם אדבק בך, - חיי במותי -

זוהי התחלתו של פזמון בו מבטא המשורר את תשוקתו וגעגועיו לא־ל חי. רוח דומה ורגשות עמוקים לא פחות באים לידי ביטוי בשיר הבא:

י־ה אנא אמצאך?

מקומך נעלה ונעלם!

ואיה לא אמצאך?

כבודך מלא עולם!

דרשתי קרבתך,

בכל לבי קראתיך,

ובצאתי לקראתך -

לקראתי מצאתיך.

ובפלאי גבורתך

בקודש חזיתיך.

מי יאמר לך לא ראך?

יגידו מוראך

בלי נשמע קולם!

געגועים לארץ הקודש

בין שיריו היפים והנוגעים ללב ביותר של רבי יהודה הלוי נמצאים אלה, בהם הוא מבטא את געגועיו לארץ ישראל. בשירים אלה, הרצופים אהבה וגעגועים, הוא מגיע להשתפכות הנפש. אחד משיריו אלה פותח במילים:

לבי במזרח ואנכי בסוף מערב,

איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב?

איכה אשלם נדרי ואסרי, בעוד

ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?

קל בעיני עזוב כל טוב ספרד, כמו

יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרש.

רבי יהודה הלוי היה מחברם של "שירי ציון" המפורסמים, שנכללו בספר הקינות של תשעה באב. כל אחד מפזמונים מרטיטי־לב אלה מתחיל במלה "ציון". באחד משירים אלה אנו קוראים:

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך,

דורשי שלומך והם יחד עדריך,

מים ומזרח ומצפון ותימן שלום

רחוק וקרוב שאי מכל עבריך

ושלום אסיר תקוה, נותן דמעות כטל חרמון

ונכסף לרדתם על הרריך!

בשיריו ביטא רבי יהודה הלוי את האהבה והגעגועים של כל עם ישראל. אולם הוא לא היה רק פייטן ומשורר בחסד עליון, כי אם פילוסוף והוגה־דעות מעמיק ומקורי. הוא מחברו של אחד הספרים המפורסמים מבין ספרי היסוד היהודיים - ספר ה"כוזרי", שהשפיע ומשפיע עד היום על דרך המחשבה היהודית. השפעתו של ספר זה חוצה מדינות ורעיונות, והוא תורגם לעשרות שפות במשך השנים.

מעובד מתוך שיחות לנוער