פרק ראשון

סביב השולחן בבית קטן בשכונת רחביה הירושלמית, הצטופפו קבוצת אנשים אומרי חשיבות. המראה היה לא־שגרתי לחלוטין. מראה פניהם העיד על היושבים כי אין הם מיושבי בית המדרש החסידי בחייהם היום-יומיים. למרות זאת, על השולחן שלפניהם פרוסים היו זה לצד זה ספרי לקוטי תורה גדולים, שהנוכחים הסתכלו בהם בעיון רב.

בצד השולחן ישב אברך צעיר, פאות וזקן אדמוני מעטרים את לחייו, והוא מרצה בטוב טעם ובשפה עכשווית את דבריו של אדמו"ר הזקן.

הרב עדין אבן-ישראל עם הנשיא שז"ר

חוג מצומצם של משתתפים

התבוננות מועטה בפניהם של היושבים הייתה מגלה כי חבורה נכבדה זו כוללת אישי-ציבור ידועים ורמי מעלה. בראש השולחן ישב מר שניאור זלמן שז"ר, נשיא המדינה. הוא אחד ממעריצי השיעור הגדולים ונמנה על מייסדיו.

בין המאזינים ניתן למנות גם משוררים ופרופסורים מפורסמים, ובהם המשוררת זלדה מישקובסקי והמשוררת מרים ילין שטקליס. שניהם, מגזע משפחות חסידי חב"ד. יותר מכך - המשוררת זלדה היא גם בת-דודתו של הרבי.

הרב אברהם חן

הבית הוא בית משפחת חן. בטרם פטירתו, התגורר כאן הרב אברהם חן ע"ה, שהיה גם מייסד השיעור. השיעור המשיך להתקיים לאחר פטירתו לזכרו של המייסד.

הגאון הרב אברהם חן ע"ה, היה בן למשפחת הרבנים החב"דית הידועה. כמו רבים מבין בני משפחתו, ניכרו בו כבר עם ילדות כשרונות עצומים, ומכיריו העידוהו לגדולות. לימים, שימש כרבם של העיירה נובזיבקוב שברוסיה, ולאחר מכן של העיר הפולנית צופוט הסמוכה לדאנציג.

שנים ספורות לפני פרוץ מלחמת העולם השניה עלה לארץ הקודש, ולאחר תקופה עבר להתגורר בירושלים שם קיבל עליו את עול רבנות שכונת "בית הכרם".

הגאון הרב אברהם חן

הרב חן נטה לציונות בהשקפתו, והיה בעל מהלכים ואיש נערץ בקרב חוג ראשי השלטון בארץ באותה התקופה. ביוזמתו הוקם השיעור ללימוד חסידות בביתו ובו כאמור השתתפו אישים ידועים בעלי-שם.

לאחר פטירתו קיבלו השיעורים את הכינוי "חוגי חן למחשבת החסידות".

מי שהחליף את הרב חן במסירת השיעורים היה הרב שלמה יוסף זוין, שלאחר תקופה קצרה ביקש את הרב עדין שטיינזלץ (לימים, אבן-ישראל) למסור את השיעורים במקומו. הרב שטיינזלץ, על אף היותו אברך צעיר מילא את תפקידו בהצלחה גדולה שמשכה לשיעורים משתתפים נוספים.

הרבי מעורב בפרטים

עובדת קיומם של השיעורים דווחה לרבי, והוא התעניין ביותר בקיומם ובהמשכיותם. לאחר פטירת הרב חן בשנת תשי"ח, עודד הרבי את אלמנתו במכתב, על כך שהיא ממשיכה לארח בבית את קיום השיעורים, ".. ונעם לי לקבל ידיעות אשר השיעור נלמד בקביעות ובהמשך ובאותם הענינים בם למדו בחיים חיותו של בעלה הרב ע"ה להבדיל בין חיים וכו'".

גם כאשר סיימו הלומדים את הספר בו למדו, ביקש הנשיא שז"ר שהיה הרוח החיה מאחורי המיזם, את הדרכתו של הרבי באשר להמשך הלימוד. כך אנחנו מוצאים את הרבי משיב לו במכתב מיום י"א אדר א' תשי"ט:

"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאוחר, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש".

באיזה מספרי אדמו"ר הזקן להמשיך? מברקו של הנשיא שז"ר לרבי | באדיבות ארכיון המדינה

בארכיונו של הנשיא אנחנו מוצאים (באדיבות ארכיון המדינה) מברק ששיגר לרבי בבהילות, כדי לברר את דעתו באיזה ספר יימשכו הלימודים לאחר שבמסגרת השיעור עברו משתתפיו על התניא כולו. "חוגינו ללימוד התניא עומד בסיום." כותב הנשיא, "אודה אם יאבה לייעץ באיזה מספרי אדמו"ר הזקן להמשיך. תודה והוקרה זלמן שזר".

המברק נשלח ביום כ"א בחשוון תש"כ, וכבר למחרת משגר לו הרבי מכתב תשובה מהיר: "בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד". בהמשך המכתב מציע הרבי את דעתו, שהמשך הלימוד יהיה בספר 'תורה אור'.

"האברך מר עדין שטיינזלץ עטור זקן ופאות ארוכים (בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר העניינים בטוב טעם ודעת שכלי... מר שז"ר התערב איזה פעמים בוויכוחים בהבנת העניינים. יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות"

"מחזה שלא הורגלתי לראות.."

הצלחת השיעור יוצא-הדופן מעוררת הדים, וכאשר שח הנשיא שז"ר לידידו החב"די ר' שמואל זלמנוב על השיעור ומציע לו לבקרו ולהשתתף בו בעצמו, נענה ר' שמואל בהתלהבות המתבטאת גם מהדו"ח שכתב לאחר מכן לרבי ובו הביע את התרשמותו מהמראה לו היה נוכח:

"למראה עיני התגלה מחזה שלא הורגלתי לראות, מסביב לשולחן גדול בסלון ישבו כעשרים איש מבעלי מדע מפורסמים ובתוכם הפרופסור הוגו ברגמן ועוד, וספרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה). מר עדין שטיינזלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעניין שבירת הכלים. מר שז"ר ישב בראש השולחן מן הצד וכולם שומעים מקשיבים ברציניות וגם מתווכחים עמו וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בענייני חב"ד.

הנשיא שז"ר מודה לחברי החוג על מתנתם לקראת יום הולדתו | באדיבות ארכיון המדינה

"האברך מר עדין שטיינזלץ עטור זקן ופאות ארוכים (בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר העניינים בטוב טעם ודעת שכלי... אחר הלימוד כשעה/שעה וחצי, כובדו המסובים בתה ומשקה ומזונות. מר שז"ר התערב איזה פעמים בוויכוחים בהבנת העניינים. יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות".

לימים עבר החוג להתקיים במעונו של נשיא המדינה מר שניאור-זלמן שז"ר עצמו.

תיאורה של זלדה

מעניין גם לציין את תיאורה של המשוררת זלדה מישקובסקי, המספרת במכתב לחברתה אודות שיעורו של הרב שטיינזלץ, בו היא משתתפת: "האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה (=חרצית) מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה".

"פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים". מכתבה של זלדה לחברתה אודות הרב עדין אבן-ישראל

המשך סיפורו של השיעור,
הוצאת "ספר הק"ן" על ידי משתתפיו
ופרטים מרתקים נוספים, בפרק הבא.